All

שַרְק

משמעות שם הכפר שרק, הוא על שם מיקומו ממזרח לאזור מסוים.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא סודמי ובנו סאלם שש ריאל, אחיו אהרון סודמי ארבע ריאל והגב' תורכיה בת סאלם יהודה ארבע ריאל.

שַרַפָה

באזור היה כפר בו חיו יהודים בשם אחזוק.

הידיעות הקדומות שבידי על חיי יהודים בשרפה הן מאמצע המאה הי"ז. בשנת ת"י-1650 העתיק הסופר ר' יוסף בן שלמה הלוי את משנה תורה לרמב"ם ואת פירוש המשניות לרמב"ם. שני כתבי היד נכתבו לשמוש אישי. בכתב היד קל"א דפים בכל חלק.

בקולופון של כתב היד השני כתוב:

בחצי חודש סיון שנת אתתקס"א (ת"י-1650) במאתא אלשרפה... כתב... יוסף בן שלמה הלוי בן יוסף הלוי כתבו לעצמו.

שַרַפָה

בדורות האחרונים לא היה ידוע על כפר בנפת חאשד בו חיו יהודים. ואולם, מסופר, כי בסוף המאה המאה הי"ט חלם יהודי מצ'ולימה חלום, בו נאמר לו שילך לכפר שרפה ויקח את ספר התורה שבהיכל. הוא אכן הלך לכפר ומצא את ספר התורה, ומאז התקדש הספר, וכונה ספר "השרפה". נראה, כי הכוונה לתיאור סעדה צובירי, אשר נולדה בישוב צ'ולימה בשנת תרע"ט-1919. היא סיפרה, כי אבי סבה, יוסף שרוי, הלך לישוב החרב ומצא את ספר התורה בהיכל ההרוס, ונחש כרוך עליו לשמרו. עפ"י עדותה, כל יהודי הישוב הושמדו במגיפת הדבר. נראה, כי היה זה באמצע המאה הי"ט, ומאז ועד העלייה הגדולה לארץ לא חזרו היהודים להתגורר במקום.

שַרַף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים עד שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת מורי.

שַרַף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

שרעי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, ממשפחת מחרר.

שִרְעָה

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם כ'ולאני חצי ריאל, סאלם ג'ידא שלוש ריאל, סעיד קהלאני, סאלם עואץ' טוב ובניו יוסף ויחיא.

שַרְעַב

בנפת שרעב נמצאים עשרות ישובים, והיא נחשבת לאחת הנפות הגדולות בו חיו יהודים בפיזור רב. להלן חלק מהכפרים: חמיאר, בוקר, בני מורר, גחפה, ואדי בן סיף, חדה, חוגפה, ועוד.

רוב נפת שרעב הוא מישור.

שרעב היא נפה במחוז תעיז. בספרות ובכתבי היד כאשר כתוב שרעב מתכוונים לעתים קרובות לתעיז. נראה, כי בתקופות קדומות ועד היום, השם שרעב היה נפוץ יותר לאזור שבדרום תימן, בעוד שבדורות האחרונים המחוז כונה תעיז.

לא תמיד ידוע לי לאיזה ישוב הכוונה כאשר כתוב בכתב היד שרעב.

לקמן התייחסויות כלליות לשרעב, כאשר לא מצוין שם הכפר או הישוב.

שַרַאף (שרף)

המרחק משראף לעיר צנעא הוא שלושה עד ארבעה ימי הליכה. בשראף הישובים הבאים: שאהל, קוזיה אלמחאבשה, בית גבל, מצחל אלשאהל, גהאמה, ועוד.

בכל אזור שראף חיו עפ"י הערכה, חמש מאות משפחות יהודיות בערך. נעם ברעם חקר את תלבושת הנשים בשראף, וכתב: בין השמלות הכפריות מהווה שמלת אלשראף תופעה יוצאת דופן בשל עושר רקמתה, ריבוי דגמיה, צבעוניותה החיה, סמיכות וצפיפות תכיה, ומעל הכל בשל המוחבר המעניין שלה, שבו בולטת אי סימטריה.

Pages

Subscribe to All