All

רֻבְעַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן ומדובר בכפר רבע (רובע) שבנפת כ'ולאן. עיין ערכים קודמים.

רַבְעָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות בערך: וגימה, חדיגי, וקס, ועלאני, קורייש, חדאד, ימיני, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת, שכונת שעב.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 12 יהודים: 7 זכרים, 5 נקבות, 5 נשואים, ושני יתומים. גיל העולים: 6 ילדים, 2 נערים, 2 מעל עשרים ושניים מעל שלושים שנה. שלושה עסקו בחקלאות ואחד בתפירה.

שם המשפחות: ד'מארי, וג'ימה, מכייט, שאער, ושם המשפחה הקודם: עואץ', צולעי וקורייש.

רִגַאב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

רִגַאח

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי במקום יהודי אחד עם בני משפחתו, ממשפחת ישועה.

רֻגוּם

הישוב היהודי ברגום ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ז. ביום שני י"ד באלול אתתקפ"ט-תל"ח-1678 נכתב פסק דין בצנעא העוסק בשדה ברגום. הדיינים: מרי אהרון בן דוד כהן ומרי שלמה בן סעדיה מנזלי, לימים הרב הראשי. פסק הדין עוסק בשטר חוב של אשת מרי יצחק בן בוסי, אשר בעלה שילם סכום של עשר ורבע חרף זהב על תיקון ביתה, וסכום של עשרים על ששחרר את השדה שלה בישוב אלרגום.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עשרה משפחות בערך.

רַדַאחַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

רגימה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום, ונותרו בו ארבעה עד חמשה בתים של יהודים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהמקום.

רֻגַיִל

בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, אנס את היהודים להמיר את דתם, החריב את בתיהם ושדד את רכושם. חלק מהיהודים ברחו, חלק נהרגו על קידוש השם, וחלק המירו את דתם עד יעבור זעם. הישובים המוזכרים בגזרה זו הם מצפון ומצפון מערב לצנעא, ועל כן אני מעריך, כי הישוב רגיל נמצא באזור זה. הישובים המוזכרים הם: חגה, ת'לא, כוחלאן, צברה, רגיל, כ'מיר, בית עד'אקה, סוד, סודה, שרפה, ואדעה, צ'אהר, ועוד.

גזירה זו מתוארת גם על ידי ר' חיים חבשוש בסוף המאה הי"ט, ואף הוא מזכיר בספרו את הישוב רגיל בסמוך לישובים: כוחלאן, צברה, כ'מיר, ועוד.

כפר זה הוא המקור לשם המשפחה רגילי.

רג'ואן

ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי אזור רג'ואן הוא קצה הישוב של כל נפת הגוף, לכוון מזרח תימן, וממזרח לרג'ואן לא נמצא אף כפר מיושב במרחק של עשרים ימי הליכה.

באזור צפון מזרח תימן עד אזור מאריב כמעט ולא חיו יהודים, וממזרח למאריב לא חיו אף מוסלמים.

רגן

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר הכפר בחלק של המאזן הכספי, אך לא בחלק של רשימת התורמים, ולכן לא ידוע לי מספר המשפחות ושמותיהן.

הכפר מוזכר בסמוך לישובים גרעאן ומדר, הנמצאים בנפת ארחב מצפון לצנעא, ולכן מסתבר שאף כפר זה נמצא באזור.

Pages

Subscribe to All