All

תוּרְבַת דֻ'בְחַאן

נראה שהכוונה לישוב תורבה שבאזור ד'בחאן. עיין ערך ת'רבה.

רֻמַצַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מְזַאחֵן

באזור מזאחן היו הישובים הבאים: מחל, ועוד.

בסוף המאה הי"ט עד שנות השלושים של המאה העשרים רב הקהילה היה מרי יעקוב דוד חיגאשי. הוא היה משורר ו"בעל חפץ", דהיינו, מרפא אנשים בעזרת תפילות סגולות וקמיעות. פיוטיו מכונים "הלוחות", ונאמרים בבתי הכנסת בקרב יוצאי הישובים מזאחן ובעדאן. נפטר במזאחן בשנות השלושים. בשנים אלו עלו לארץ בני משפחתו. בנו, נתן, נפטר בארץ בשנת תש"ח.

בשנת תרע"א-1911 נשיא אזור מזאחן ובני זהור באזור סדה היה ר' והב בן חסן. בשנת תרע"ה-1915 נכתב הספר כנפי יונה, העוסק בהלכות שחיטה, על ידי ר' שלום בן נתן שפל.

מורט

הכפר היה בנוי על צלע הר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב ולא חיו בו יהודים. במקום נותרו שרידי בתים על פני שטח של כשלוש או ארבע דונם.

מחורה

בשנת תרכ"ח-1868 נכתבה כתובה בנשואי סאלם בן יוסף אלקרבי ורומייה בת מוסא עוזירי. התאריך יום שישי ד' בניסן בקע"ט-תרכ"ח, בישוב "במתא אלמחורה דעל עינא דמיא אלמעטן מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' דוד בן אברהם ור' אברהם בן סאלם.

מוֹרַח (מוראח)

הכפר מורח הוא אחד הכפרים בנפת כ'ובאן, והכפרים הנוספים: ג'וראן, צרם, צובאר ורצמה. ביום שישי י' באייר תש"ח-1948 מאשרים חברי בית דין כ'ובאן, אשר שכן בכפר אג'וראן, כי הם קיבלו סכום של ל"ב ריאל מהתאחדות התימנים בישראל, באמצעות חכמי צנעא, סיוע לעניי אזור כ'ובאן. חתום מרי משה בן יוסף יתים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות בערך, משפחת לוי ועוד.

מִחְדַד

על הר סורק היו שני כפרים בהם חיו יהודים: קובר ומחדד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר עשרים משפחות יהודיות. בכפר חיו יהודים בלבד, ובו היו שני בתי כנסת. שם המשפחות: סוולם, הארון, מעוד'ה, סאלם, עורדנה, ועוד.

מַחְדַרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: מעוצ'ה ומנצור.

תַעִיז

בעבר חיו יהודים בכפר, אך סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

Pages

Subscribe to All