All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: חובגה, מדאר, מצ'מון, אחרק, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים, ושכונת היהודים כונתה: קרית קובע.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 6 יהודים: 4 זכרים, 2 נקבות, 2 נשואים ואלמנה אחת. גיל העולים: ילד אחד, שני נערים, אחד מעל שלושים שנה, אחד מעל ארבעים ואחד מעל שישים שנה. יהודי אחד עסק באריגה ואשה אחת ברפתנות.

שם המשפחות: מליחי, נגאר, ושם המשפחה הקודם של האשה: בשארי.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: אברהם סעיד, אשר תרם כנראה ריאל.

גבל בראע נמצא סמוך לחוף ים סוף, הכולל גם את נמל חודידה, מדרום מערב לנפת חראז.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן נדאף שתי ריאל ורבע, יחיא עזירי ואחיו חיים ויהודה ריאל, סאלם סרי ובניו יוסף ובניו יוסף יחיא סאלם ואברהם ריאל, אחיו אברהם ריאל, הארון יחיא ובנו יוסף רבע ריאל, יחיא צעטי רבע ריאל, יחיא אברהם והגב' נצ'רה בת חגבי שלוש ריאל.

במחצית השנייה של המאה הי"ט היתה קהילה יהודית גדולה בכפר, ונחשבה כמרכז הקבלה ומקום מגוריהם של גדולי המקובלים בדרום תימן. בתקופה זו פעלו מרי משה בן אברהם קרין, מרי משה עמראן ואחרים.

עפ"י הערכות, הקהילה מנתה שלושים משפחות בערך, והתפרנסו ממסחר ומצורפות. בכפר היה בית דין קבוע בראשות מרי יעיש קרין, אשר חיבר את הספרים: מחמדי שמים, כוונות על התפילה, ועוד. חכמים ומקובלים נוספים: מרי יעיש חדאד, מרי מנחם דוד הכהן, מרי יעיש כהן, וכן מרי שלום משה כהן ובנו חיים, מרי עואץ' בן אהרון, ועוד.