All

מַדַּר

ארבע ישובים לפחות, בשם מדר היו בתימן, האחד בנפת ארחב מצפון לצנעא, והשני צפונה יותר, בנפת חאשד מצפון לצנעא. לא תמיד ידוע באיזה ישוב מדר מדובר. מַדַּר

הכפר מדר נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא.

שם הישוב מדר ידוע לי לראשונה מסוף המאה הט"ז. בשנים שמ"ט-שנ"ו (1589-1596) העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר חשפי-מרחבי שלושה חיבורים. לא ידוע לי האם הכוונה למדר שבנפת ארחב או שבנפת חאשד.

הסופר ר' סעדיה העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת שמ"ט-1589 במימון ר' עלי בן דוד הלוי, מדרש אלוגיז אלמגני שנת בשנ"ה-1595 במימון ר' גד בן שלום חמדי, וסידור תפילה בשנת שנ"ז-1596.

תַ'אה

הכפר נודע גם בשמו "חותרה".

סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע עשרה עד עשרים משפחות בערך.

ברשימות משלמי מס החסות של מחוז רדאע כפי שכתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון למחוז רדאע והאחראי על גביית המס, רשומים עשרים משלמי מס. ואלו השמות: יוסף סאלם, אחיו צאלח, צאלח יוסף, בנו סאלם, סעיד שאער, יחיא שאער, סאלם בן סאלם מת'נא, אברהם סעיד, אחיו יחיא, סאלם מוסא נגאר, עואץ' סאלם נגאר, יחיא בנו, מנצור עודי, אחיו ישראל, יוסף סאלם יחיא, דאוד ירימי, בנו סאלם, אחיו יחיא, סאלם יחיא אברהם וסעיד אחיו.

כידוע, נשים ילדים זקנים וחולים לא שילמו מס.

תַגִיף

הכפר נחשב לריש גלותא, דהיינו, מקום הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן. ישובים נוספים המוגדרים ריש גלותא: חגבה, חמדה, די סעיד, אללסי, מכלבאן, נג'יד, תנעם וגבלה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לישוב הקודם.

מורג'ע

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים. שם הישוב מוזכר בהקשר לפעילות של שליח העלייה יוסף צדוק, ויהודים רבים עברו דרך אזור מאויה בדרכם מצפון תימן או מרכז תימן לכוון עדן. בציר הנסיעה צנעא-תעיז, המכונה "דרך אלימן" נסעו רוב יהודי תימן.

מַדְקַרֵה

נראה, כי הכוונה לישוב מדכרה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

שְרַארַה

השכונה נמצאת ממערב לנהר השחור-אלג'יל אלאסוד. לידה השכונות ביר אלעזב, כ'זימה, וקאע אליהוד. שכונות אלו נבנו לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679).

מוכיראס

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שש או שבע משפחות: דורב, מוסא וחסן.

מַזַאעִקַה

הכפר במרחק של ארבע ק"מ מצפון לצנעא. מושב היהודים ברוצ'א מכונה מזאעקה.

שם המקום מזאעקה ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום חמישי י"א בשבט ב"פ-תקכ"ט-1769, כי יחיא עזירי ממזאעקה, צריך לשלם קרוש פחות רבע בתשלומים עבור תכשיטי כסף לשלמה תאם, באמצעות מרי סאלם צברי.

כל תושבי הכפר היו קדרים. רוב יהודי המקום היו יהודים אשר ברחו מצנעא.

עיין עוד ערך רוצ'א.

תַנְעֵם

העיירה בגבול נפת בני חשיש.

תנעם נחשבת אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בתימן, והיא נחשבת ריש גלותא, דהיינו, הישוב הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן. בעבר הרחוק היו בצנעא ובתנעם בלבד בתי דין קבועים וסמוכים, ועליהן נאמר: @44כי מצנעא תצא תורה ודבר ה' מתנעם@55.

הקהילה נודעה בריבוי תלמידי חכמים לאורך כל הדורות. מתנעם מצאתי כתבי יד עתיקים רבים, כדלקמן.

שַרְעַב

בנפת שרעב נמצאים עשרות ישובים, והיא נחשבת לאחת הנפות הגדולות בו חיו יהודים בפיזור רב. להלן חלק מהכפרים: חמיאר, בוקר, בני מורר, גחפה, ואדי בן סיף, חדה, חוגפה, ועוד.

רוב נפת שרעב הוא מישור.

שרעב היא נפה במחוז תעיז. בספרות ובכתבי היד כאשר כתוב שרעב מתכוונים לעתים קרובות לתעיז. נראה, כי בתקופות קדומות ועד היום, השם שרעב היה נפוץ יותר לאזור שבדרום תימן, בעוד שבדורות האחרונים המחוז כונה תעיז.

לא תמיד ידוע לי לאיזה ישוב הכוונה כאשר כתוב בכתב היד שרעב.

לקמן התייחסויות כלליות לשרעב, כאשר לא מצוין שם הכפר או הישוב.

Pages

Subscribe to All