All

שם הישוב ידוע מכתב יד אשר נכתב בשנת תר"ן-1890. הסופר ר' אברהם חזן העתיק דיואן שירים. בכתב היד קמ"ט דפים. נכתב במימון ר' חסן אברהם.

בקולופון כתוב:

אתחיל לכתוב שירות דיואן... פה אל קרקוש יע"א. נכתב זה החפץ לתשוקת ה"ה חסן איברהים שנת ב(ר?) ב... ואני הכותב חזן אבר(הם)... מעיר קרקוש

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש או שבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא חדאד ובניו יוסף סלימאן ואברהם ארבע ריאל, יחיא סלימאן לוי ובניו סלימאן ולוי שש ריאל, שמעון מוגמי ובניו חיים ויחיא שש ריאל, נסים סאמרי, חיים צאלח ובניו יוסף וסאלם ריאל, והנשים: לולוה בת סעיד ריאל ואשת יחיא חדאד שלוש ריאל ורבע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה הקהילה בגודלה שש או שבע משפחות יהודיות: חדאד, נסים, מוגמי, סאמרי והלוי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשר משפחות בערך, משפחת כהן, ועוד.

סבירות גדולה, כי הכוונה לישוב תאדי. עיין ערך.

אזור רבע אלכ'אלי בדרך לפרס, הוא נוה מדבר, שטח עצום שאין חיים שם בני אדם.

לפני תקופת האסלאם המקום היה מרכז מפורסם לנצרות, שם ערך המלך היהודי דו נואס-בעלת הפאות, מלחמה בשנת 523 לספירה נגד הנוצרים והחבשים.