All

קֻמְעַה (קומעה)

היו מספר ישובים בשם קמעה (קומעה) בתימן, וכן ישוב בשם כומעה, ולא תמיד ברור לי במסמכים או באזכורים השונים לאיזה ישוב הכוונה. לכן, מומלץ לעיין גם בישובים האחרים.

קרץ' אלחג'ל

שם הישוב קרץ אלחג'ל ידוע לי משני כתבי יד וממסמך אחד, אשר נכתבו בישוב במאה הי"ח.

כתב היד הראשון הוא סידור תפילה אשר העתיק ר' יצחק לתלמידו יוסף בן סלימאן הלוי אלדרג, בשנים תקכ"ח-תקל"ט (1768-1779). בכתב היד שלושה חלקים: סליחות ואשמורות, אזהרות לרשב"ג וכתר מלכות ועוד. בכתב היד קכ"א דפים.

בכתב היד שני קולופונים, ובאחד מהם כתוב:

נשלמה זאת הדפתרא יום ב' בחודש סיון שנת בף (תקכ"ט-1769). במאתא קרץ אלחג'ל... ונכתבה על שם האחים הישרים... ובראשם יוסף התלמיד והותיק עיאל (בני) סלימאן אלדרג... והכותב קל הקל ועפר רגלי החכמים (חתימה והשם: יצחק)

תַכְשָב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת מרחבי.

שעף גומאעה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ בעלייה הגדולה בחור רווק כבן עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת פקעה.

תַעִיז

בעבר חיו יהודים בכפר, אך סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

מַאַרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת דיב

קַריַת אלרַבוּע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קרית אלראס

הסופר ר' דוד בן זכריה בן שלמה העתיק בשנת תע"ה- 1715 את שו"ע טור אורח חיים ויו"ד. ביום שלישי ר"ח אדר הוא העתיק בישוב שצ'ב שבקרית אלראס, ואילו בקולופון השני הוא כתב, כי סיים את הכתיבה בישוב קארה שבמדינת סודה. נראה, כי הישובים קרובים וסמוכים, וכי הוא חי בכפר קארה אך העתיק לפרנסתו בכפר שצ'ב.

הוא העתיק את השו"ע עפ"י מהדורת ויניציאה שנת משי"ח (שנ"ח-1598).

בקולופון הראשון בדף 276 כתוב:

תם ונשלם לאל בורא עולם, ביום שלישי ר"ח אדר שני בכ"ו לשטרות במאתא שצ'ב קרית אלראס תחרוב ותצדי, וירושלם תתבני במהרה בימינו אמן כי"ר. קלא זעירא דוד בן זכריא בן שלמה ממקום אלקארה יש"ל.

קתוילה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: כהן, תעסה, לוי, אברהם ועוד.

רַאהדֶה

סמוך לשטח החסות של הבריטים. הישוב נמצא על ציר הנסיעה תעיז לעיר עדן, בגבול המזרחי של נפת חוגריה. רבים מיהודי תימן נסעו דרך ראהדה. במקום היתה נקודת מכס ביציאה מתעיז.

למיטב ידיעתי, לא היה ישוב יהודי במקום.

Pages

Subscribe to All