All

שְהוּר

הכפר היה בשטח של סולטנות לוודר, בדורות שלפני העלייה בשליטה בריטית.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בשהור עשרים וחמש משפחות בערך.

כל יהודי סולטנות לוודר מנו כאלף נפש, בישובים: דת'ינה, אמשעה, שהור, מנגלה, מדבר עריאב, מרצץ, ועוד. יש המעריכים בכשמונים משפחות. רב האזור היה מרי שלום בן יחיא זכריה, מחבר השו"ת הרש"ז.

בזמן העלייה הגדולה לארץ מצב היהודים החמיר מאוד, כיון שהאזור לא היה בשליטת האימאם אחמד, אוהד היהודים, ואילו הבריטים לא התערבו בנעשה, ולכן היחס היה תלוי בשליט המקומי. לאחר שהחל גל העלייה החל גל שנאה, ביזה והטלת מסים מופקעים, ואף פגיעות בגוף.

רובצה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה יהודית אחת, משפחת נעמן.

רִגַּאם

כפר גדול של קדרים.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף כהן, הארון כהן, סלימאן כהן שלוש ריאל, מרי דאוד כהן שש ריאל, בנו יחיא כהן שתי ריאל, יחיא דאוד שתי ריאל, סאלם פנחס שתי ריאל ורבע, יוסף ריאל, סעיד פנחס ארבע ריאל וחצי, חיים יחיא יהודה, יחיא בן יחיא סיאני שתי ריאל, אחיו סעיד סיאני שלוש ריאל וסאלם קורח.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף כהן ומרי דאוד כהן.*  

רַצְ'מַה

בי"א בשבט אתתקס"א-ת"י-1650 העתיק הסופר ר' ישועה בן דוד בן שלמה צ'ראב בכפר אסנאף את הלכות הרמב"ם: איסורי ביאה, מאכלות אסורות, שחיטה, ופירושים הערבית-שרח. בכתב היד 132 דפים, ונספחים מתקופות מאוחרות יותר. בדף 79 א' פתיחה של מעשה בית דין מכ"ז בכסלו ב"ז-תנ"ו-1695, ב"מאתא אלרצ'מה דעל בריכתא דמיא די שמה סד אלפעי". יתכן וכפר רצ'מה המוזכר שייך לערך הבא. עיין עוד ערך אסנאף.

קַריַת מַטֻמַה

שם הכפר ידוע לי מספרו של ר' חיים חבשוש אשר סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, לצורך העתקת כתובות עתיקות.

לא ידוע אם חיו במקום יהודים.

רִיעַאנַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר.

לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.

רמים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ ילד ממשפחת סלימאן.

שוּקרה

שוקרה נחשבת כבירת חבל אביאן, והיא נמצאת על הציר חבאן-לוודר-שוקרה-עדן.

בגלל מזג האויר הקשה לחופי הימים לא היו ישובים יהודיים רבים. יבניאלי כתב בספרו, כי בשנת תרע"ב- 1912 חיו במקום שני יהודים, אשר התפרנסו מצורפות. בשוקרה חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הישוב מוזכר גם בהקשר לעולים מדרום מזרח תימן שנסעו לעדן, ועברו דרך שוקרה.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ נערה נשואה ממשפחת דארחי. שם משפחת אמה: צאלח.

שוּכַַיֵיא

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All