All

שַלִיל

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר עשר משפחות יהודיות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יעקוב בוני ובנו אברהם ארבע ריאל, זאחר בוני ריאל ורבע, מוסא בוני ובניו מוסא ומסעוד, צאלח צברי, יחיא צברי ריאל ורבע, יחיא בן מוסא עראקי שש ריאל, מעיץ' ד'יבאן ריאל, סעיד אכתאפי ריאל, סאלם צעטי שתי ריאל ויחיא קהא ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש משפחות יהודיות בערך, רובן ממשפחת בוני.

מַגְזְעַה

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סאלם חבקוק ובנו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה בכפר משפחה יהודית אחת.

שוּקרה

שוקרה נחשבת כבירת חבל אביאן, והיא נמצאת על הציר חבאן-לוודר-שוקרה-עדן.

בגלל מזג האויר הקשה לחופי הימים לא היו ישובים יהודיים רבים. יבניאלי כתב בספרו, כי בשנת תרע"ב- 1912 חיו במקום שני יהודים, אשר התפרנסו מצורפות. בשוקרה חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הישוב מוזכר גם בהקשר לעולים מדרום מזרח תימן שנסעו לעדן, ועברו דרך שוקרה.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ נערה נשואה ממשפחת דארחי. שם משפחת אמה: צאלח.

קַריַת אלקוּדַאת

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

שַנִין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, משפחת כהן ומשפחת חיים סעיד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 4 יהודים: 2 זכרים, 2 נקבות, ואחד נשוי. גיל העולים: 2 ילדים, נער אחד ואחד מעל עשרים שנה.

שם המשפחות: כהן, מדול, מסלם ועאשרי.

מגדלא מכבאן

בשנת אתתקנ"ד-ת"ג-1643 נכתב שטר מכירת תאג' במגדלא מכבאן. הקונה הוא אבו סעיד עדוי, והמוכר הוא סלימאן. בשטר כתוב:

צח האד'ה אלתאג' ביד אבו אלסעיד אלעדוי מן (סלימאן)... בתמניא ד'הב וגעל לה אלאתאלה פיה אלי עצרת שנת אתקנ"ד, ואן לם יסלם... יכאן דאלך אלקנין יום אלאחד ת'אני ראש חודש ניסן מן שנת אתתקנ"ד שנין לשטרי במגדלא מכבאן דעל בריכתא דמיא בריכ'ה אלכלב מותבה בדאלך שהדנא אד' עלא... והכל קיים שלום. ש' בא"מ אביגד נע"ג, עמרם בן דוד בן עודד.

שמסאן

באזור נפת חגה חיו יהודים רבים בישובים השונים.

לא ידוע אם בשמסאן היה ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

שֵיעַן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות, ממשפחות פנחס וחדאד.

שַכַאמִי

שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.

Pages

Subscribe to All