All

קִד

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם ד'מרמרי ובנו שלום ריאל, פנחס חריזי ריאל, יחיא בן סעיד, יחיא בן יוסף המשלי והגב' פראסה בת סעיד ריאל ורבע.

קוֹחֵילָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: חדאד, קעטבי, ועוד.

צ'ביה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, ממשפחות יעיש ויוסף.

קזרה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צייט

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לכפר כ'רבת אלצייט. עיין ערך.

קוּבְע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: מד'מון והארון.

קויעה

שם הישוב קויעה ידוע לי ממכירת כתב יד בשנת בכ"ח- תע"ז-1717. כתב היד נמכר ליחיא בן סאלם, והמוכר הוא יוסף בן יחיא צאלח.

כתב היד גופו נכתב על ידי הסופר ר' שלמה בן משה הלוי חשפי-רזקאני בשנת רפ"ד-1524 בישוב אלפצ'ירה, שבנפת חאשד מצפון לצנעא. כתב היד הוא רמב"ם הלכות משפטים ושופטים.

קדאף

שם הכפר ידוע לי מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי בתחילת המאה העשרים. לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

קוּלַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כשלוש מאות נפש, צאצאי מומרים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע המירו היהודים את דתם.

Pages

Subscribe to All