All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

באזור היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים. הדרך לכפר היתה קשה, והחלה עם חציית נהר בנא, עברה כולה בשטח הררי עד לפסגה, שם ניצב הכפר. היהודים היו גבוהים חסונים כיאה לאנשי ההרים, והערבים כיבדו אותם.

הקהילה היהודית מנתה שלושים משפחות יהודיות בערך. המשפחות העיקריות בכפר: בני עיש, בני מת'נא, ובראשם מרי יחיא מת'נא. לרובם היו אדמות, והשוק השבועי התקיים ביום שישי. יוסף סאלם היה סוחר גדול, ואחיו מרי חסן סאלם היה תלמיד חכמים. אחד מיהודי הכפר היה מרי דוד שלום עודי, אשר התגלה כשומר אמיץ במחנה גאולה.

הכפר נמצא ליד נאד'רה, מסביבו כ"ה כפרים מוסלמים.

בשנת תר"ס-תרס"ב (1900-1902) הגיעו למקום ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי והשד"ר ר' חיים כהן פרידמן, שליח בית חולים ביקור חולים וישיבת עץ חיים בירושלים. הם לחצו להשלמת בניית מקווה במקום. מקור המים של הכפר היה במעיין, במרחק שעתיים הליכה.

בכפר חיו יהודים בלבד, ובעבר מנתה הקהילה היהודית חמישים משפחות בערך. בשנת תש"ו-1946 פרצה מגיפה בכפר, אשר כילתה את רוב יהודי המקום.

סמוך לעלייה לארץ מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות. שבע משפחות התפרנסו מאגירת תבואה, והשאר התפרנסו מאריגת בגדים, רקמה, מסחר, חקלאות, קדרות, ועוד.

שם הכפר קאימה שבאזור חוביש ידוע לי מכתב יד משנת קס"ט-1409. בשנה זו העתיק הסופר ר' משה בן עמרם בן נצר את התורה וההפטריות. בכתב היד תי"א דפים. עם מסורה קטנה וגדולה, מחברת התיגאן ועוד.

בקולופון כתוב:

משה בן עמרם אבו נצר רי"ת הידוע מן קאימת אבן חביש.

ברשימת הישובים של גויטין כתוב ישוב בשם קאימה באזור חובישייה, ונראה, כי הכוונה לישוב זה, הנמצא בנפת חוביש.

לפי זה נראה, כי עד העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.