All

קִהְלַאן

הכפר נמצא במרחק של ארבע שעות הליכה בערך מהישוב דמת.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות יהודיות בערך: קריטי, חדאד, בנא, יעיש, מוסא, ישועה, ועוד.

הכפר הוא המקור לשם המשפחה קהלאני.

צר

הרב סעדיה חוזה כתב בספרו על יהדות שרעב ור"ש שבזי, מעשה נס שאירע בישוב אלצר. מעשה ביהודי בשם יחיא חימי, אשר רצה להכות את מרי אברהם שעתאל, נעשה נס והמכה מת ולא הצליח להכות. הישובים והשמות המוזכרים מרמזים שמדובר באזור שמצפון מערב לצנעא, באזורים: שיבאם, מחוית וחופאש, במאות י"ט או כ'.

צִיק (דיק)

שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת אתתקס"ד-תי"ג- 1653. בשנה זו הועתקו הלכות שחיטה מהרמב"ם ושו"ע, עם פירוש בערבית שרח שלום. יתכן, כי שם הישוב: ציח. נכתב במימון ר' אהרן בן אברהם מליחי.

בקולופון כתוב:

יזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.

קַארַת עַאפִיש

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

עַתְרֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, אשר המירו את דתם ברעב הכבד של שנת תרס"ה-1905.

קַאבֵל בנֵי סִירִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת סאלם שכר.

צַנַע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

צֻבֻל צֻבַר

הכפר נמצא במרחק של שש שעות הליכה ממזרח לעיר רדאע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צַיְפַאן

שם הכפר ציפאן ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת תקע"ג-1813, בנשואי שלמה בן שלמה וצינייה בת עואץ'. חתום על הכתובה, כנראה, מנהיג הקהילה: ר' ראובן בן יצחק גברא. הוא מקדמוני משפחת גברא, לאחר הוספת שם המשפחה. קדם לו סאלם גברא המוזכר במסוודה-פנקס בית דין, ביום רביעי כ' באדר בע"ו-תקכ"ה-1765.

עפ"י המסורת של זקני המשפחה, מוצא משפחת גברא מהישוב מהאצר שבנפת חאשד, מצפון לצנעא, ובמאתיים השנים האחרונות שלפני העלייה הגדולה לארץ עברה המשפחה להתגורר בישוב סוד שליד עמראן. עפ"י מסורת זו אני מעריך, כי הכפר ציפאן נמצא באזור מהאצר או עמראן, שניהם מצפון לצנעא.

Pages

Subscribe to All