סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות: 13 גברים, 12 נשים, 6 בנות וששה בנים.
בכל נפת נגראן היו 6 ישובים בהם היו יהודים: חצן, גורבה, מרטה, צחצ'ה, ואבו גבר, סה"כ 29 משפחות, 114 נפש. שם המשפחות: צאק, סהאון ושלואן.
בהתכתבויות בנושא העלייה בין הרב שלום מנצורה, המקורב ביותר לאימאם, לבין מנהיגי יהודי נגראן, בשנת תש"י-1949, הם מתארים כיצד שליטי סעודיה שדדו את כל כספם, וכי הקהילה היהודית בנכל נפת נגראן מנתה מאה וחמישים נפש.
