בשארי, שלום בן הדיין מרי יוסף

מרי שלום בן הדיין מרי יוסף בשארי נולד בצנעא בשנת תס"א - 1701 והיה דיין בבית הדין משנת תק"ט - 1749 עד שנת תקל"א - 1771. ראה באנציקלופדיה ע' 47 - 48. לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ומשם ניתן ללמוד פרטים נוספים עליו.

ראשית, ביום שני ד' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי יעיש בן מרי יוסף חמדי חייב למרי שלום בן מרי יוסף בשארי סכום של "מאה ושמונה רוטלים וכחצי כאזרון", בנוכחות מרי אברהם קארה ומהרי"ץ, הרב הראשי.

שנית, ביום רביעי כ"ח בתמוז בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי מרי שלום קנה מאחסן בן מעוצ'ה שערי, חלק מבית בסכום של "שלושה קרוש פחות רבע", ומפורטים פרטי הקניין.

שלישית, ביום חמישי כ"ח בטבת בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי יהודה בן יוסף גמיל צריך לשלם למרי שלום בשארי את יתרת חובו "שמונה קרוש פחות רבע בקרקע, והנשאר יפרע למ"ו רבע קרוש כל חודש משבט בע"ז".

רביעית, ביום שלישי כ"ו בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766 הוא חתום ראשון על פסק דין עם מרי יחיא שרעבי ומרי פנחס שלמה עראקי, בנוגע לקניית ספר תנ"ך עם פירוש רש"י שקנה מהרי"ץ מהגב' בדרה בת שלום רחבי, אשת שלום כ'דאב.

חמישית, ביום שישי כ"ד במרחשון ב"פ - תקכ"ט - 1769 הוא חתום ראשון על פסק דין יחד עם הדיין מרי יחיא צעדי. הפסק עוסק בצוואת בדרה בת סעיד צעדי, בה חילקה את רכושה בין ילדיה.

שישית, ביום שני כ"ז באדר א' ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב בפנקס, כי מרי שלום בשארי מכר את הדירה שנפלה לו בירושה, כנראה, ליחיא ושצ'י במחיר ששה קרוש.

שביעית, בפנקס בית הדין כתוב, כי מרי שלום בשארי שילם אגרה הוצאות מחסן, ומפורט הסכומים ואל מי מיועד הכסף, ועל סכום מסוים "והיה ביניהם משפט אלשריעה על כך".

שמינית, מהרי"ץ כתב הספד בפנקס בית הדין לאחר פטירת מרי שלום בשארי, נוסח שהועתק באנציקלופדיה, עפ"י הספר סערת תימן לרב עמרם קורח.

בארבעה פסקי דין נוספים מוזכר חכם בשם שלום, ויתכן, כי הכוונה אליו.