כהן, חיים בן יוסף
מרי חיים בן יוסף כהן היה חכם במאה הי"ט, וחי כנראה במרכז תימן. הוא כתב פירוש לקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ בנושא שחיטה וטרפיות. לפירושו קרא קרבן תודה.
בחיבור אין פירוט לגבי התאריך ומקום הכתיבה, אך מצאתי כתב יד נוסף בו העתיק את ההגדה של פסח בשנת תרכ"ב (1862) (כת"י מוזיאון ישראל). בכה"י של ההגדה ט"ז דפים.
בקולופון כתוב:
"ונכתבה על שם... (מחוק) והכותב... חיים בן יוסף כהן יצ"ו... שנת בקע"ג (לשטרות, תרכ"ב - 1862)".
חיבורו העיקרי הוא קרבן תודה - פירושו לקונטרס שערי קדושה.
חיבר, כנראה, ספר נוסף בשם ארון העדות, שלא הגיע לידינו. מטרת החיבור לסייע בידי השוחטים "בני הכפרים" כדבריו בהקדמה, ולכן מסתבר, כי לא חי בצנעא אלא באחד הישובים במרכז תימן. השם "קרבן תודה" הוא שם הפירוש לקונטרס שחיבר ר"ש חבשוש, ובתימן נקראו חיבורים שונים בשם זהה, מתוך ידיעה מראש, כי שם זה כבר ידוע כשמו של חיבור קודם.
ממקורותיו בפירוש: ש"ס, שו"ע, ט"ז, פר"ח, ב"י, לבוש, כלבו, מרדכי, רשב"א וכמובן מהרי"ץ, הספרים שהיו נפוצים בזמנו בתימן. בחיבור זה צירף את הקונטרס שערי טהרה שחיבר מהרי"ץ בהלכות נידה, וכן כתב שבח לקונטרס.
להלן קטעים מתוך השער וההקדמה לחיבור:
"ועוד נוסף סביב לשע"ק (=לשערי קדושה) פירוש הנקרא "קרבן תודה" שחיבר הצעיר חיים בן כמוהר"ר יוסף הכהן יצ"ו, כדי לחבר את האהל להיות אחד בקיצור יפה מנופה בי"ג נפה הלכות ברורות כמנהג ק"ק צנעא יע"א.
ועוד שראיתי כי בחרו השוחטים ללמוד ה"ש (הלכות שחיטה) בס' שערי קדושה למהרי"ץ ז"ל, וכשעזרני השם ולמדתי שע"ק לחבר את האהל להיות אחד, וקראתי את שמו ספר קרבן תודה שיש בו תוכן הדינים... ולא עשיתי זה אלא שראיתי שאר בני הכפרים שלא נמצא אצלם לא שלחן ולא מפה ולא נשר ולא תלמוד אלא קונטרסים חידות וחידודים... ועוד קראתיו בשם זה קרבן תודה כי א"א לתודה אם לא יהיה קרבן... ועוד שאם תמנה "קרבן תודה" בא"ת ב"ש יעלה ג"י שמו ושם אבי והכינוי במ"ק עם ז' אותיום שם אבא וכינוי כזה "חיי"ם יוס"ף כה"ן ובזה יספיק לחכמים גדולים... הצעיר חיים בן כמוהר"ר יוסף בן לא"א יוסף בן לא"א יחיא בן כמוהר"ר סאלם הכהן תנצב"ה".