All

דוכמה, עצ'א

מרי עצ'א דוכמה היה רב העיר רג'וזה שבמחוז ברט בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. ראה באנציקלופדיה ע' 88.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם סכום גדול של חמש ריאל. הוא מוזכר בפנקס ברשימת התורמים של הכפר רחוב שבמחוז ברט, וא"כ, ניתן להסיק, כי בתחילת המאה העשרים חי בכפר רחוב, ויתכן, כי כל ימיו חי בכפר זה, ומשם שמש רב לכל מחוז ברט שבצפון תימן.

דחוח הלוי, דוד בן שלום

ר' דוד בן שלום דחוח הלוי מונה לראש קהילת יהודי גבל עמר ע"י גדולי חכמי צנעא בשנת תרי"ג - 1853. הישוב גבל עמר נמצא במחוז חגה ממערב לצנעא.* חתומים על המסמך: הרב הראשי מרי שלמה קארה, הדיין מרי יחיא בן שלום כהן, הדיין מרי יחיא בן יעקוב צאלח, מרי יחיא בן יוסף קארה והדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי. ראה באנציקלופדיה ע' 89.

להלן מצולם כתב המינוי, ובו מפרטים החכמים את הרקע למינויו כראש קהילה, לאחר ששני המנהיגים הקודמים היו טרודים בעסקיהם הפרטיים. את הרקע ותעתיק המסמך פרסם יוסף דחוח הלוי, נינו.

ד'מארי, משה בן שלמה

מרי משה בן שלמה ד'מארי נולד בשנת תר"ם - 1880 ושמש רב ראשי וראב"ד בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. נפטר בישראל בשנת תשל"ג - 1973. ראה באנציקלופדיה ע' 92.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם יחד עם בניו: שלמה ואהרון ריאל אחד. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות: ד'מארי, קריש, ניני, אבקע, חרורי, בטיל, מעוצ'ה, צולי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופתו: מרי יוסף סעיד ד'מארי, מרי יוסף בוטיל ומרי שלום יחיא.

השאש, יחיא בן יעיש

מרי יחיא בן יעיש השאש שמש רב הקהילה בישוב צובר שבמחוז מחוית ממערב לצנעא. נפטר בשנת תרצ"ט - 1939. ראה באנציקלופדיה ע' 106 - 107.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי מסמך מיום ראשון כ"ד במנחם אב ברמ"ח - תרצ"ז - 1937, בו הוא מסמיך את ר' נסים בן יוסף קרואני להיות מנקר. ר' נסים קרואני קיבל הסמכה לשחיטה בשנת ת"ש - 1940 ממרי יוסף בן מרי יחיא נחום.

להלן נוסח ההרשאה לניקור:

ווב, עואץ' בן מעוצ'ה - דהרי והב*

מרי עואץ' ווב = דהרי מרי עואץ' בן מעוצ'ה ווב - דהרי והב, נולד בשנת תרנ"ב - 1892 בערך, בעיר צ'אהרה שבאזור דמת, ממזרח לעיר ירים. הוא הוסמך לרבנות ושמש מוהל, שוחט וסופר סת"ם כמקובל אצל חכמי תימן. עסק רבות בלימוד תורה עם מרי שלום געדי, וכן עסק בקבלה, ונודע כ"בעל חפץ", מרפה ומסייע לאנשים. אשתו הראשונה נפטרה ונולד לו בן אחד, מאשתו השנייה לא נולדו לו ילדים, ולכן נשא אשה שלישית בי"ג בטבת תרצ"ח - 1938.

זכריה, שלום בן יחיא

מרי שלום בן יחיא למשפחת זכריה היה דיין במחוז ביצ'א סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על מסמכים בשנים תש"ו - תש"ח. ראה באנציקלופדיה ע'

לאחר פרסום האנציקלופדיה ראיתי בספר שאלות ותשובות הרש"ז פרטים נוספים עליו.

חאצ'רי, שלום בן שוכר

מרי שלום שוכר חאצ'רי היה רב הקהילה היהודית בעיר כוכבאן ממערב לצנעא, במחצית הראשונה של המאה העשרים. בנו מרי מנחם, נולד בשנת תר"ע - 1910 ונפטר בשנת תשנ"ז - 1997 בהוד השרון. ראה באנציקלופדיה ע' 132. לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעה אלי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם חמש ריאל.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות: שיחם, ערוסי, שרי, גזפאן, מנחם, חאצ'רי, בדיחי, צ'אהרי, שיחים, סרי, כהן, חיבי, גרשי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם גרשי.

חבשוש, יהודה בן אברהם

מרי יהודה בן אברהם חבשוש נולד בצנעא בשנת תרל"ב - 1872. עלה לארץ והתיישב בירושלים בשנת תרע"ב - 1912, שם שמש רב ודיין בקהילה, ראה באנציקלופדיה ע' 133 - 134.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי מסמך, בו הוא חתום עם מרי אברהם שחב ומרי דוד קאפח על הרשאה לשחיטה למרי שלמה בן יוסף מעברי, ביום שני י"ד באדר תרצ"ו - 1936.

להלן נוסח ההרשאה:*

חותר, דוד בן יחיא

מרי דוד בן יחיא חותר נולד בצנעא בשנת תכ"ז - 1667. הוא היה ראב"ד ורב ראשי משנת תפ"ד - 1724 ועד לשנת תק"ז - 1747. נפטר בצנעא לאחר שנה זו. ראה באנציקלופדיה ע' 150.

לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם הוא מוזכר פעמיים.

ביום שלישי ז' במרחשון בע"ו - תקכ"ה - 1765 מכרה הגב' סבולה בת מרי מעוצ'ה קאהרי ובנה יוסף כהן, בית במחיר של חמישים קרוש לראש הקהילה שלום בן אהרון עראקי. הבית "שהיה גר בו מ"ו דוד חותר בעשרים ושנים קרוש" ניתן להם כחלק מהתשלום.

חלא, אברהם

מרי אברהם חלא נולד בשנת תר"ך - 1860, ושמש רב הקהילה בישוב בני עואם שבמחוז חגה, ממערב לצנעא בתחילת המאה העשרים. נפטר סמוך לעלייה הגדולה לארץ. ראה באנציקלופדיה ע' 155.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע אלי פנקס הקהילה התימנית בירושלים, אשר כתב השד"ר מרי שלמה נדאף בתחילת המאה העשרים, ושם הוא מוזכר פעמיים. פעם כתוב, כי הוא תרם ארבע ריאל ורבע, ופעם שנייה לא מצוין הסכום.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ושלוש משפחות בערך: חלא, חדאד, צ'חיאני, והב, חבשוש, צאלח, עוצפירה, דאר, עמראני, גמיל, מג'ילה, שכר, פנחס, משרקי, כ'ועי, שריאן, חיבי, טויל ועוד.

Pages

Subscribe to All