All

תראבאן, דוד בן שלום

מרי דוד בן שלום תראבאן היה חכם בישוב בלסה בתחילת המאה העשרים. הכפר בלסה נמצא במחוז ברט בצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בלבד: מסעוד ותראבאן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם חמש ריאל.

ת'רבה, שמעון בן עואץ'

מרי שמעון בן עואץ' ת'רבה היה חכם בישוב קארה בתחילת המאה העשרים. היו מספר ישובים בתימן בשם קארה, ועפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בישוב קארה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: ת'רבה, קורי (מרי יוסף כורי- גורי משיכון ה' בב"ב, מצאצאי משפחה זו), תאלבי, זידי, שראמי (ממשפחת אימי) ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה בן יצחק.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.

ביב': פנקס השליחות ע' ס"ה

אביץ', יחיא בן שלמה

מרי יחיא בן שלמה אביץ' נולד בצנעא בשנת תקכ"ו - 1766, כנראה. בשנת תקע"ח - 1818 מונה לדיין בבית הדין בראשות מרי יוסף קארה. בשנת תקצ"ו - 1836 נעלמו עקבותיו, יש אומרים לאחר שעזב את צנעא מחמת הרעב, ויש אומרים שלא חזר משליחותו עם השד"ר ר' ברוך מפינסק בשנת תקצ"ג - 1833, בחיפוש אחר עשרת השבטים בצפון תימן. ראה באנציקלופדיה עמ' 4-5.*

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעה לידי כתובה מיום שישי י"ט באדר ב' תקע"ח - 1818. החתן הוא אברהם בן שלום בן יהודה צאלח, והכלה היא ג'נא בת יעקב בן יהודה גיאת.

חתומים: הרב הראשי מרי יוסף קארה והדיין מרי יחיא אביץ'.

באסל, יחיא

מרי יחיא באסל היה רב קהילה בכפר עפאר במחצית הראשונה של המאה העשרים, כפי שכתוב באנציקלופדיה בע' 30.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ובפנקס כתוב, כי מרי יחיא באסל תרם עם בנו אברהם סכום גדול של שש ריאל.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי אברהם מאמון ומרי שלום יהודה.

בוטיל, יוסף

מרי יוסף בוטיל היה דיין בישוב מנקד'ה במחצית הראשונה של המאה העשרים, כפי שמוזכר באנציקלופדיה ע' 37.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם נכתב, כי הוא תרם ריאל אחד. מהפנקס ניתן ללמוד עוד, כי הקהילה מנתה בתקופה זו עשרים וארבעה משפחות בערך: ד'מארי, קוריש, נוני, אבקע, חרורי, בוטיל, מעוצ'ה, צולי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה שלמה ד'מארי, מרי יוסף סעיד ד'מארי ומרי שלום יחיא.

בשארי, יוסף בן סעדיה

מרי יוסף בן סעדיה בשארי נולד בשנת תל"ב - 1672, והיה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. באנציקלופדיה ע' 46 כתבתי, כי הוא נפטר לאחר שנת תקי"ב - 1752.

לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר מסוודה - פנקס בית דין צנעא, ומשם למדתי פרטים נוספים עליו. בפסק דין מיום שלישי י"ד במרחשון ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי משה ושלמה בני סעיד ידאעי פרנסו את אימם, ומתוך דחקם בקשה אמם לפרוע את כתובתה וחובה מהבית שהותיר בעלה המנוח. בפסק הדין מוזכר מרי יוסף בשארי כמי שאינו בין החיים, משמע, שנפטר בין שנת תקל"ב לשנת תקכ"ט (1752 - 1769).

בפנקס בית הדין כתוב:

בשארי, שלום בן הדיין מרי יוסף

מרי שלום בן הדיין מרי יוסף בשארי נולד בצנעא בשנת תס"א - 1701 והיה דיין בבית הדין משנת תק"ט - 1749 עד שנת תקל"א - 1771. ראה באנציקלופדיה ע' 47 - 48. לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ומשם ניתן ללמוד פרטים נוספים עליו.

ראשית, ביום שני ד' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי יעיש בן מרי יוסף חמדי חייב למרי שלום בן מרי יוסף בשארי סכום של "מאה ושמונה רוטלים וכחצי כאזרון", בנוכחות מרי אברהם קארה ומהרי"ץ, הרב הראשי.

בשירי, יחיא בן סעדיה

מרי יחיא בן סעדיה בשירי היה רב קהילה בישוב ביר אלדרב בתחילת המאה העשרים. הישוב ביר אלדרב נמצא באזור בני חושיש מצפון לצנעא, ראה באנציקלופדיה ע' 51.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס הוא מוזכר פעמיים, פעם תרם שלוש ריאל יחד עם בנו סעדיה, ופעם נוספת כתוב, כי הוא ובנו סעדיה תרמו, ולא מצוין הסכום. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: רדאעי, מהלה, בשירי, עמר, מנצור, נחום, צ'וראני, תאם, טויל ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי מנצור רדאעי.

גברא, אברהם בן מרי יצחק

מרי אברהם בן מרי יצחק גברא, סבי, נולד בשנת תרמ"ט - 1889 ונפטר בשנת תש"ב - 1942 בעיר סוד, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא. ראה באנציקלופדיה ע' 55 - 56. לאחר הפרסום הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם מצאתי, כי הוא תרם שלוש ריאל. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: ג'ברא, ארוצ'י, נגאר, תאלבי, דחבאש, שראמי (משפחת אימי), עזירי, בוני, כהן ועוד. רב הקהילה היה מרי יצחק בן יצחק גברא, אחיו.

Pages

Subscribe to All