All

קאפח, חיים

מרי חיים קאפח היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום חנש ובנו מרי סעיד, מרי יוסף בן סעדיה חכימה, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם, מרי שלום יחיא ובנו מרי נסים, מרי יחיא קרואני, מרי נסים שלום, מרי אהרון יוסף, מרי משה יחיא ומרי עואץ' אשתר.

קאפח, חיים בן חיים

מרי חיים בן חיים קאפח נולד בצנעא בשנת תרע"ו - 1916 או שנה מאוחר יותר. אמו מרת נעמי בת יחיא חראזי. הוא אחיהם של מרי יחיא ומרי סעדיה קאפח ראש השוחטים בירושלים, עיין ערכים הבאים. לאחר עלייתו לארץ חי בשכונת רמת אליהו בראשון לציון.

הוא חיבר את הספר @44עטרת חיים@55, פירוש לתורה, אשר מקורותיו הם: התלמוד, פרשני המקרא כמו רמב"ן, אבו עזרא, בעל הטורים, זוהר ועוד. לספר הסכמות של הרב יוסף קאפח, הרב חיים דוד הלוי והרב שלום גמליאל כולם זצ"ל, ויבדל לחיים הרב עובדיה יוסף. בספר תט"ז עמודים, ויצא לאור בת"א תשכ"ט.

בשער הספר כתוב:

קאפח, יחיא בן חיים

מרי יחיא בן חיים קאפח נולד בצנעא בשנת תרע"ח - 1918. הוא אחיהם של מרי חיים ומרי סעדיה בני חיים קאפח.

עלה לארץ בשנת תרצ"ז - 1937, והתיישב בירושלים. הוא היה הרב של בית הכנסת של הרב יצחק יצחק הלוי בשיכון מחניים בירושלים. הוא כתב הקדמה לספר מדרש דברי שמואל, אשר חיבר הרב שמואל צ'אהרי.

נפטר בירושלים בחודש טבת תש"ס.

קאפח, סעדיה בן חיים*

מרי סעדיה בן חיים קאפח נולד בצנעא בשנת תרע"ה - 1915. הוא אחיהם של מרי חיים ומרי יחיא קאפח, עיין ערכים קודמים.

עלה לארץ והתיישב בירושלים. הוא שמש ראש השוחטים בירושלים, והיה הרב של בית הכנסת רמב"ם בקטמון ג' בירושלים.

נפטר בירושלים בשנת תשל"ג - 1973.

קאפח, שלום

מרי שלום קאפח היה חכם בישוב קפלה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר קפלה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות בערך: קאפח, גמיל, בג'דלאן, נחום, מנוס, ג'ראמה, חוכא, נפש, דהארי, עפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי סעדיה בן יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם אך לא מצוין הסכום.

קארה, אברהם

מרי אברהם קארה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, ביום ד' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי יעיש בן מרי יוסף חמדי הודה שהוא חייב כסף, כנראה, מעסקי המסחר למרי שלום בן מרי יוסף בשארי הדיין. זאת בנוכחות מרי אברהם קארה ומהרי"ץ, קודם מנויו לרב ראשי.

בפנקס בית הדין כתוב:

קארטה, אברהם בן יחיא

מרי אברהם בן יחיא קארטה היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתו- כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט.

הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד.

שמו מוזכר ברשימת החכמים משנת תקנ"ה - 1795.

קארטה, יוסף

מרי יוסף קארטה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני י"ד באייר בפ"ה - תקל"ד - 1774 נכתב בפנקס, כי אהרון בן מרי יוסף קארטה גירש את אשתו לולוה בת אברהם עמראני. היה להם ילד שעבר לחזקת האם.

בפנקס בית הדין כתוב:

קארטה, יחיא

מרי יחיא קארטה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך ששה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, העוסקים בבניו: אברהם, שלמה ושלום בשנים תקכ"ה - תקל"ו (1765 - 1776). ארבעה מהאיזכורים קשורים בבנו אברהם.

ראשית, ביום רביעי כ"ו במרחשון בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי אברהם בן מרי יחיא קארטה מתחייב לשלם חצי קרוש ליוסף כהן.

שנית, ביום רביעי ד' באלול בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי אברהם בן מרי יחיא קארטה חייב לשלם חמשה קרוש לשלום בן יחיא דאר, ואם לא, שלום דאר ימכור את המשכון שבידו.

קארני, חיים בן שלום

ר' חיים בן שלום קארני העתיק את התורה חומשים שמות - דברים עם תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג, הפטריות ועוד, בשנים תרנ"ג - תש"ג (1893 - 1942). הוא היה מלמד תורה לתשב"ר בעיר עמראן, מצפון לצנעא.

כ"ג דפים בחומש שמות, כ"ג דפים בחומש במדבר, חומש דברים חמשה דפים והפטריות כ"ט דפים. חסרים דפים. גודל הדף הוא ענק, 22x37 ס"מ. עפ"י דברי הכותב בקולופון, הוא התכוון להשלים את פירוש ההפטריות לרז"ה - רבי זכריה הרופא, אבל לא התאפשר עקב המצב.

Pages

Subscribe to All