All

מרי יהודה עפארי היה מחכמי הקהילה התימנית בתל אביב לפני הקמת המדינה ? שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בתל אביב בשנת תרצ"א - 1931. מרי שלמה מעברי רצה לקבל הרשאה לשחיטה מקבוצות שונות של רבנים, על רקע היחס לשוחטים התימנים לפני קום המדינה, ולכן לא הסתפק בהסמכתו לשוחט ע"י רבני הערים ד'מאר ורדאע בתימן: הרב הראשי מרי יחיא גרידי, מרי יחיא עומיסי ומרי שלמה צ'אהרי בשנת תר"צ - 1930. בהגיעו לתל אביב חתמו לו על הרשאה לשחיטה מרי יחיא בן מרי יחיא גרידי (שאביו חתם לו בתימן), מרי חסן שרעבי ומרי יהודה עפארי, ביום רביעי כ"א בחשון תרצ"א - 1930*.

להלן נוסח ההרשאה:

מרי דוד יוסף עפג'ין היה מחכמי הישוב כבירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כבירה נמצא בנפת עותמה, ממערב לעיר ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: עואץ', עפגין, מחפוץ', שילים, ארחבי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה סעיד, מרי יחיא עואץ' ומרי סעיד יוסף.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד.

מרי עואץ' יחיא עקבי היה מחכמי הישוב ינצ'ום בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ינצ'ום נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: נגאר, משרקי, שלום, סעיד ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא שלום ומרי יחיא סעיד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין, כי הוא ובנו שלום ובניו: שלמה ויחיא תרמו ריאל ורבע, ואחיו: יחיא ואברהם ריאל אחד.

מרי שלום עראק היה מחכמי הישוב צ'וראב בתחילת המאה העשרים. הכפר צ'וראב נמצא באזור בני חושיש במחוז סיר, מצפון מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: עזירי, פקעה, ערק, גהסי, בוטא ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שמואל בוטא' ומרי שלמה עראק.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בנו בנימין תרם ריאל אחד.