All

רדאעי, מנצור

מרי מנצור רדאעי היה מחכמי הישוב ביר אלדרב בתחילת המאה העשרים. הכפר ביר אלדרב נמצא במחוז רחבה מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: מנס, סלאב, צברי, עראקי, ד'יבאן, אכתאפי, צעטי, קהא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי מנצור ומרי יחיא בשירי, רב הקהילה, עיין באנציקלופדיה ע' 51, ובמדור התוספות בספר זה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא היה גבאי צדקה ותרם אך לא מצוין הסכום.

רדאעי, סעדיה

מרי סעדיה רדאעי היה חכם בישוב צואדחה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר צואדחה נמצא באזור עותמה במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: רדאעי, לדאני, מחזרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה לדאני ומרי דוד מחזרי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו עואץ' תרמו רבע ריאל.

רדאעי, עמראן

מרי עמראן רדאעי היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב שעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר שעב נמצא במחוז רחבה מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: רדאעי, הזמי, אשול, צאלח, תנעמי, יפידי, קארני, משרקי ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה. בפנקס כתוב, כי היה גבאי צדקה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל ורבע.

ריעאני, יהודה

מרי יהודה ריעאני היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון י"ח בכסלו בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב, כי לולוה בת יוסף ושצ'י ובניה מכרו את ביתם, לאחר פטירת אביהם, ליוסף בן סעיד ושצ'י וסעדיה בן מרי יהודה ריעאני. פסק הדין עוסק בחלוקת הבית בין שני הקונים.

בפנקס בית הדין כתוב:

רמצ'אן, יחיא

מרי יחיא רמצ'אן היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ולפני חודש אלול בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב בפנקס, כי משה בן יוסף חמאמי גירש את אשתו מלאח בת מרי יחיא רמצ'אן. בפסק הדין מפורטים התשלומים שהבעל צריך לשלם, והכתובה שהפסידה.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מוסי' בן יוסף אלחמאמי את אשתו מלאח בת מ"ו יחיא רמצ'אן, והפסידה כתובתה מחמת שמרדה. ונוכה מהחוב של מלאח חמשה קרוש פחות רבע עבור כל תביעותיו, כגון תביעת מעשי ידיה וזולתה. ונשאר אצל מוסי' אחד עשר קרוש ורבע... ומועד הצגת המטלטלין וכו' נקבע לחצי אלול בפ"א.

רצאבי, יחיא

מרי יחיא רצאבי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון כ"ד באב בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב בפנקס, כי בנימין בן סעיד גירש את אשתו לולוה בת מרי יחיא רצאבי.

מקרה גירושין זה נדיר במיוחד, שכן אשתו של מרי יחיא היא אחותו של בנימין הבעל המגרש, "ושתיהן נישאו בחליפין", ולכן כאשר בנימין רצה לגרש את אשתו שהיא אחייניתו, אשתו של מרי יחיא כעסה ולא רצתה לחזור אל בעלה, ומטעמי שלום בית הסכים מרי יחיא לוותר לבנימין חתנו על חלק מזכויות בתו, סכום של ששה קרוש וחצי, והוא בתמורה מתחייב לשלם סכום זה לבתו.

בפנקס בית דין כתוב:

רשיד, זוהר

מרי זוהר רשיד היה מחכמי העיר חידאן בצפון תימן. נולד בתחילת המאה העשרים. עסק רבות בלימוד הזוהר בלילות. ענוותן, צנוע וחי מעמל כפיו. היו לו חמש בנות, ואחת מיהן נעמה, אשתו של חמאמי מדהלה. נפטרה בנעוריה במחנה העולים חאשד שליד העיר עדן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

עלה לארץ בעלייה הגדולה, התיישב ברחובות, והתפרנס מקטיף תפוזים יחד עם רעייתו.

שאקי, אברהם בן שלום*

מרי אברהם בן מרי שלום שאקי נולד בכפר רבע אלמכלאף שבמחוז חימה, מדרום מערב לצנעא, בשנת תרס"ז - 1907. אביו מרי שלום היה רב הכפר ומקובל, ואמו מרת שולמית. בשנת תרע"א - 1911 עברה המשפחה לגור בצנעא, ומרי שלום למד בבית הכנסת אלאוצטא, ועבד לפרנסתו כמקובל בתימן.

בשנת תרע"ד - 1914 עלתה המשפחה לישראל, והתיישבה בכפר השילוח בירושלים. אביו מרי שלום עסק בהוראה ב"חדר" אשר הוקם בכפר, ונפטר בד' במרחשון תרע"ח - 1917.

שאקי, יחיא שלמה

מרי יחיא שלמה שאקי היה חכם בישוב בית עגל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית עגל נמצא במחוז חימה ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: כ'ולאני, חמאמי, חובארה, אחמר, שאקי, יעיש, ירימי ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא כ'ולאני ומרי סעדיה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.

שאקי, שלום

מרי שלום שאקי נולד, כנראה, בכפר רבע אלמכלאף במחוז חימה מדרום מערב לצנעא בסוף המאה הי"ט. הוא אביו של מרי אברהם שאקי, עיין ערך לעיל.

הוא היה רב הכפר ומקובל. רעייתו מרת שולמית. בשנת תרע"א - 1911 עבר לגור עם משפחתו בעיר צנעא, עבד לפרנסתו ולמד בבית הכנסת אלאוצטא.

בשנת תרע"ד - 1914 עלה לארץ והתיישב בכפר השילוח בירושלים בתנאים תת אנושיים. עסק בהוראה ב"חדר" שהוקם בכפר.

נפטר בד' במרחשון תרע"ח - 1917.

Pages

Subscribe to All