All

צברי, שלום

מרי שלום צברי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי משני מקורות: כתב יד פרטי העוסק בהלכות שחיטה ופנקס בית דין צנעא.

כתב היד הפרטי הוא מאמצע המאה הי"ט ובו העתיק הדיין מרי יוסף מנזלי את הספר מקור חיים, ובסופו דף שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה ובו עדויות של עשרות מחכמי צנעא, המתיר בהמה שנמצא מחט תחובה בבית הכוסות. שמו של מרי שלום צברי מוזכר בן המתירים בסמוך לדיינים מרי יחיא צעדי ומרי יחיא משרקי, לפני שנת ב"ק - תקמ"ט - 1789. הנוסח המלא של הפסק נמצא בערך: בשירי, יחיא.

שמו מופיע גם במסוודה - פנקס בית דין צנעא ארבע פעמים, בשנים תקכ"ה - תקל"ד (1765 - 1774).

צברי, שלמה

מרי שלמה צברי היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב חלי בתחילת המאה העשרים. הכפר חלי נמצא באזור מחוית ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: חאזי, גראדי, הזמי, עזירי, כ'רבי, ערוסי, רחבי, עיינה, קוזי, קרואני, נגאר, ברעי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד.

צ'גיר, יחיא

מרי יחיא צ'גיר היה חכם בישוב קצר בתחילת המאה העשרים. העיירה קצר נמצאת במחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים וחמש משפחות בערך: מלאחן, סיאני, צג'יר, נהמי, סרי, קוז, רדאעי, ודלי, ג'ידק, כ'ובאני, רמים, גרט, דחבאש, אכ'צ'רי, טירי, כהן, מנצור, אגדע, וחשאן, חובארה, סעד'ד, משרקי, עמראן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אחסן, מרי יוסף יעקוב סיאני, מרי יחיא יעקוב, מרי אברהם סיאני, מרי שלמה סרי, מרי חסן, ומרי יעקב סיאני.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שני ריאל יחד עם בניו.

צדוק - צאלח, סעדיה בן יחיא*

מרי סעדיה בן יחיא צדוק - צאלח נולד בצנעא בשנת תר"ן - 1890. למד תורה אצל אביו בבית הכנסת אלאוצטא, ובהמשך אצל החכם באשי מרי יחיא קאפח ובנו מרי דוד. נשא לאשה את מרת נעמה, בתו של מרי יחיא קאפח בשנת תרע"ט - 1911 בערך.

ככל חכמי תימן התפרנס מיגיע כפיו, עבד בצורפות, וכאשר נחלש מקצוע זה בצנעא, עבד בבית השלטון בהטבעת מטבעות כסף, מקצוע שהיה מיוחד ליהודים בזכות ישרם ונאמנותם. בשעות אחר הצהרים התפרנס מצורפות. לאחר גמר העבודה היה מתרחץ והולך ללמוד תורה גמרא ופוסקים. משהוכרה חכמתו ולמדנותו הרבה, ונוצר צורך במורה הוראה ורב בבית הכנסת "בית כסאר", מונה לשמש רב בבית הכנסת.

צובארה, יעיש

מרי יעיש צובארה היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב גבל אלטרף בתחילת המאה העשרים. הכפר גבל טרף נמצא באזור מחוית ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: טביב, חאזי, חסן, שעתאל, כוחלאני, משרקי, צובארה, כהן ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שני ריאל, אחיו: אברהם ושלום תרמו שני ריאל, ואח נוסף יחיא הוסיף שני ריאל.

צפירה, משה

מרי משה צפירה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין, וביום חמישי י' בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי היה ויכוח כספי בין סעדיה בן מרי משה צפירה לבין מרי יחיא יוסף ואחיו משה.

בפנקס בית הדין כתוב:

צפירה, סעדיה

מרי סעדיה צפירה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך מהמסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום רביעי כ"ג בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי מרי סעדיה צפירה צריך לשלם חצי קרוש למרי יחיא יוסף חמאמי ולאחיו משה על הנזק שגרם להם.

בפנקס בית הדין כתוב:

קיבל עליו מ"ו סעיד אלצפירה לשלם חצי קרש למ"ו יחיא יוסף אלחמאמי ולאחיו מוסי', כנגד ההפסד שגרם להם אצל יודא צעדי ואלמהלא, וסכום זה ישולם תוך שלושים יום, מיום ד' כ"ג טבת בע"ו.

עיין עוד ערך הקודם.

קאהרי, מעו'צה

מרי מעוצ'ה קאהרי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי ז' במרחשון בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי סבולה בת מרי מעוצ'ה קאהרי ובנה יוסף כהן מכרו בית לנגיד קהילת יהודי צנעא ר' שלום בן אהרון עראקי בסכום של חמישים קרוש. בתמורה קיבלו את ביתו של מרי דוד חותר, הרב הראשי, אשר נפטר לאחר שנת תק"ז - 1747 (אנציקלופדיה ע' 150) וסכום כסף.

בפנקס בית הדין כתוב:

קאהרי, שלום

מרי שלום קאהרי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. הוא אביו של הדיין מרי דוד קאהרי המוזכר באנציקלופדיה ע' 539, ואשר מוזכר גם בספר זה במדור התוספות. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי ה' באלול בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי מרי סעיד בן מרי אברהם שחב מכר למרי דוד בן מרי שלום קאהרי חנות של אבני ריחיים ומחסן בעיר תנעם.

בפנקס בית הדין כתוב:

קאפח

מרי קאפח היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. לא ידוע לי שמו הפרטי ושם אביו. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון ט"ו בתמוז בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב בפנקס, כי הוכרעה המחלוקת הכספית בין יחיא בן מרי קאפח לבין שלום גמיל.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה יחיא בן מ"ו אלקאפח וסאלם גמיל שכבר נפסק ביניהם בכל תביעותיהם בענין השותפות שהיתה ביניהם. ועלה אצל יחיא ארבעה קרוש וחצי. פרעונם קרוש בכל חודש, החל מחודש תמוז בפ"א. ובחודש תשרי בפ"ב חצי קרוש. ואם עד הקציר יתברר שמגיע לו יותר - יסדירו זאת ביניהם. יום א' ט"ו תמוז בפ"א.

Pages

Subscribe to All