All

הכפר גרירה שכן על גבעה, במרחק של שני ק"מ מכ'ובנייה, לא הרחק מרצ'מה ואלגלוב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי במקום ר' יחיא בן שלום הלוי, חכם ושוחט גם ליהודי כ'ובנייה, שם חיו י"ג משפחות.

לא ידוע מספר המשפחות בכפר ושם המשפחות. הכפר מוזכר בספריהם של הרב צדוק יצהרי ובנו מרדכי, בהקשר למסלול בריחתם מהאימאם.

הכפר נמצא בין צנעא לד'מאר. לא ידוע לי מיקומו המדויק.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר גרין שמונה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי אברהם גמל חצי ריאל, אחיו ישועה ובנו אהרון שתי ריאל, יוסף צעטי ריאל, הבה בן אברהם ובנו ולד ריאל, אחיו יוסף ובנו יוסף יחיא וחיים ריאל, חיים הדאראת ארבע ריאל ורבע, מוסי' הארון ובנו חצי ריאל והגב' רומיה בת אברהם גמל שתי ריאל.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי אברהם גמל.

שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר הועתקו במקום בשנים רס"ט-תי"ז (1509-1657). זיהוי הכפר בנפת סנחאן, כנראה, מבוסס על כתב היד משנת רע"ב-1512 שם כתב הסופר: "אלחצ'ור אלעליא מן מכלאף סנחאן", כדלקמן.

כתב היד הראשון הוא מדרש החפץ, אשר העתיק הסופר והחכם מרי משה בן יוסף אלבלידה, מגדולי חכמי תימן במאות ט"ו וט"ז, בישוב אלגרן מן ער בני אעצב. בכתב היד ש"צ דפים הכתובים בעברית ובערבית, כמקובל בתקופה זו בתימן. נכתב במימון ובהזמנת ר' סעדיה בן מחפואץ' (מחפוץ') אלזקל.

בקולופון כתוב:

מרי יחיא אבו רוס היה מחכמי הישוב רגום בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר רגום נמצא בנפת בני חוביש, ליד הערים טוילה ומחוית, מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: אכוע, אבו רוס, חמדי, צובארה, צנעאני, קרואני, חימי, הזמי, יצחק וחאשדייה. חכמי הקהילה הנוספים בתקופה זו: מרי יוסף אכוע ומרי יחיא יצחק.

שמו ידוע לי מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. הוא תרם סכום של שני ריאל ורבע.