All

גְנוּד

שם הכפר ידוע לי כמקום לידתו של מרי שלום בן עודד צעירי, אשר נולד במקום בסוף המאה הי"ט. הוא למד תורה והוסמך לרבנות על ידי מרי עודד בן חוזה כהן. הוא עלה לארץ בעלייה הראשונה בשנת תרע"ב-1912, ושמש רב המושבה נחליאל. נפטר בשנת תש"ה-1945.

גַ'נֵח

הכפר ג'נח היה כפר יהודי עתיק מעל הכפר סורב שבנפת בני חשיש.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ זוהו במקום כחמשה עשר בתים, שרידי בית כנסת ומקוה טהרה. עפ"י המסורת, הכפר נחרב בזמן גלות מוזע בשנת ת"ם-1680, ומאז לא חזרו היהודים לכפר.

גִ'נְח

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית ארבע עד חמש משפחות, ממשפחת אברהם.

גַעְבֵל

השם געבל הוא שם פרטי של אדם, ומוזכר לראשונה בקטעי גניזה מהמאה הי"ב. בקטע גניזה מסופר על סוחרים וצורפים יהודים אשר טבעו באונייתו של געפר, שניים מיהם מגרבים מטריפולי שבלוב, להם היה יפוי כוח ופיקדון של כסף שהפקידו לפני ההפלגה. במסמך הגניזה מפורט הטיפול בהם.

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ, האזור היה בשליטת הבריטים.

גְעַדִי

סמוך לעלייה הגדולה חיו יהודים בכפר געדי, ממזרח למחוז תעיז, הנמצא מדרום למחוזות רדאע וירים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה ארבעה יהודים: שני נשואים כבני עשרים עד שלושים שנה ושני ילדים, ממשפחת מנצור. שם המשפחה הקודם: עמראן.

געדי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.

עיין ערך הבא.

גְעוּד

שם הכפר ידוע לי מפעילותו של מרי שלום מנחם געדי, אשר היה מנהיג הקהילה היהודית סמוך לעלייה הגדולה. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

בשנת תש"ו-1946 שמש בהנהגת מחנה העולים גאולה, יחד עם י"ז חברי מועצת העולים בראשות מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ. כל המנהיגים הושלכו לכלא בעדן על ידי מנהלת המחנה- איזבל בפי העולים-לאחר שפעלו לשמור על המסורת במחנה.

הוא חתום על מכתב יחד עם המנהיגים: מרי דוד צדוק הלוי, יוסף ברטי, יחיא אברהם, סלימאן עדני, יוסף דחוח ומרי מנחם שכר חאצ'רי. במכתב הם מבקשים סיוע לפליטים המתים ברעב.

גִעַלַאלַה

בכפר געלאלה חיו יהודים בעבר הרחוק. לא ידוע מתי התאסלמו ועל איזה רקע.

בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חיו בכפר צאצאי מומרים. כל בני הכפר נספו ברעב הכבד של שנת תרס"ה-1905. במקום היו שמונה עד עשרים בתים.

גַעַרַא

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש עד חמש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף סאלם ואחיו יחיא וסאלם, סאלם יהודה ויחיא חשישי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כארבע עד חמש משפחות.

ג'צאן

אזור ג'צאן מוזכר יחד עם הישובים: נחמה, מכ'לף- שרעב, בלאד צ'בחאן, צבר, אחגיר ועוד, בשירו של המשורר מחוגריה מרי יצחק בן יפת "אבדא בד'י בערשהו יעבד". משמע, שחיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All