All

גִרַאף (גרוף)

הכפר גראף-גרוף נמצא מצפון לעיר רדאע, בסמוך לכפר קאנע. בחלק מהמקורות מוזכר כפר בשם גרוף, ונראה, כי הכוונה לכפר גראף.

יוסף טובי פרסם את רשימות מס החסות מאמצע המאה הי"ח, אשר כתב ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע, ושם מפורטים שמות יהודי הכפר גרוף. הרשימה מיום שני ט"ו במרחשון בס"א-תקי"א-1750, ומפורטים עשרים וחמשה משלמי מס, ונראה, כי הקהילה היהודית בכפר מנתה עשרים וחמש משפחות בערך.

להלן שמות חייבי המס בכפר באמצע המאה הי"ח:

גֻרְבַאן

שם הכפר ג'רבאן ידוע לי לראשונה מאמצע המאה הי"ז. בשנת ת"ט-1649 העתיק הסופר ר' זכריה בן דוד פהים את פירוש רש"י לתורה. בכתב היד נ"ד דפים, ולידינו הגיע הפירוש מבראשית א', י"ד. לאחר הקולופון כתוב: מסמ"ת ילוד קפ"ק. בא"ת ב"ש: יחיא בן דוד, כנראה, הסופר, שכן השם זכריה מתחלף עם השם יחיא. בסופו תפילה שחיבר "אני אקרא לאל נורא ואיום".

בקולופון כתוב:

והכותב... זכריה בן דוד בן זכריא אלפהים... נשלמה המלאכה... בחמשא בשבא דהוא ת(רין) יומין בירח סיון אתתק"ס לשטרי (ת"ט-1649)... דממקום ג'רבאן.

אין בידי נתונים על הקהילה היהודית במקום עד תחילת המאה העשרים.

גֻרְבַאן (ג'ורבאן)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ג'ורבאן שש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מוסי הכרי ובניו סאלם יחיא יוסף ואברהם שלוש ריאל, יחיא דחבאש ובנו סאלם שני ריאל, חסן בן סעיד טויל ובנו יחיא פחות מרבע ריאל, יחיא חדאד ובניו שמעון וסעיד חצי ריאל, סלימאן מנקד'י ויוסף דחבאש.

חכם בקהילה מרי משה-מוסי הכרי.

גִרְבֵן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. לא ידוע שם המשפחה.

גֻרְבַה

הכפר גרבה נמצא באזור נגראן בצפון הרחוק ביותר של תימן, היום בשטחה של סעודיה.

באזור נגראן היו ששה כפרים בהם חיו יהודים: צגיר, חדאן, גרבה, מראטה, צחצה ואבו גבאר. בכל הכפרים הללו חיו כשלושים משפחות יהודיות סמוך לעלייה הגדולה לארץ, מאה וחמישים נפש בערך.

בספרו של הרב שלום מנצורה, עליית מרבד הקסמים, מפורטים מכתבים אשר שלחו מנהיגי הקהילות של יהודי נגראן אל הרב מנצורה, המקורב ביותר לאימאם, ובהם בקשת סיוע ותיאור העליות והקשיים בדרך לעלייה.

גֻרְבַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע לי שם המשפחות.

גִרְבֵש

בכפר גרבש חיו יהודים עד לשנת תרס"ה-1905, שנת הרעב הכבד שהיה בתימן, עקב המלחמה בין הטורקים והאימאם.

ברעב מתו רבים, ואלו שנותרו בחיים עברו לחיות במקומות אחרים.

גַרְדֵא

שם הכפר ידוע ממלחמות הטורקים והאימאם בשנים תרנ"א-תרנ"ב (1891-1892). לא ידוע לי אם חיו יהודים בכפר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

גַרַה

הכפר ג'רה נמצא בין צנעא לנפת אנס שבמחוז ד'מאר. לא ידוע לי מיקומו המדויק.

בכפר חיו מספר יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ, והוא ידוע לי כמקום לידתו של מרי חיים בשארי, רב מחוז אנס. מתלמידיו וחבריו מרי שלמה גובני, מרי יוסף חפצי ועוד. בהמשך עבר להתגורר בכפר נגד מלאחי באנס. עלה לארץ ונפטר בשנת תש"כ-1960, בגיל 90 שנה. נקבר במושב עזריאל בשרון.

גֵרְוַואח

הכפר גרוואח נמצא על הר צעפאן שבהרי חראז, ועל ההר הזה היו חמשה כפרים נוספים בהם חיו יהודים. הישוב המרכזי באזור היה מנאכ'ה, וכפרים נוספים: מוצ'מאר, בית שארעה ועוד.

בשנת תרי"ט-1859 סייר ר' יעקב ספיר במקום, ובספרו הוא כתב, כי בכל אחד מהכפרים חיו ט"ו יהודים. בשנה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות, ובית כנסת אחד גדול בחצר בית הצדיק ר' יחיא עומיסי, מנפלטי העיר צנעא. הכפר היה מוקף חומה עם דלתיים ובריח, ובתי היהודים היו מפוזרים במעלי ההר ללא סדר. כתלי הבתים היו חצובים מההר, והגגות היו עשויים מקרשים, קנים ומחצלאות.

Pages

Subscribe to All