All

מרי יהודה אשול היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם כתוב, כי בתו בנייה גורשה ע"י בעלה שלום בן אברהם מנצור, ביום שני כ' בטבת תקל"ח - 1778. היא ויתרה על הכתובה למען הגירושין, למעט סכום של עשרה קרוש.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סאלם בן אברהם מנצור את אשתו בנייה בת מ"ו (מרי ורבי) יודא אלאשול, ומחלה בכתובתה ובמזונות וכסות ימי הספירה בשביל שיגרשנה, ונשאר לה עשרה קרוש עד שירויח בידו הב"ה. והיה זה ביום ב' כ' טבת בפ"ט (לשטרות - תקל"ח - 1778).

מרי יוסף אשרס היה מחכמי הישוב בני עוכרת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני עוכרת נמצא במחוז חדא, ליד העיר ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: צאלח, אשרס, אברהם ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: מרי אברהם בן מרי שלמה אברהם.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא, בנו אברהם ואחיו שלום תרמו, אך לא מצוין סכום התרומה. בפנקס כתוב עוד, כי יהודי כל הכפר תרמו סכום של שש ריאל.

מרי שלום אשתר היה מחכמי הישוב ועלאן בתחילת המאה העשרים.. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב ועלאן נמצא באזור רוס, כ- 30 ק"מ מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: מחפוץ', טירי, חצ'ני, מעלם, נהמי, אשתר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף טירי ומרי אברהם בן סעיד טירי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. הוא תרם, אך לא מצוין כמה.

מרי יחיא באסל היה מחכמי הישוב עפאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עפאר נמצא באזור כוחלאן מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס, שוכר ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי אברהם מאמון, מרי סעיד ומרי שלום יהודה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שש ריאל עם בנו אברהם.