All

גֻרַאב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

גְרַאבִי

בכפר גראבי חיו יהודים במאות ט"ו וי"ז. שם הכפר ידוע לי ממספר כתבי יד אשר בדקתי.

כתב היד הקדום ביותר הוא משנת ר"ן-1490, ובשנה זו העתיק הסופר ר' סעדיה בן יעקוב את הרמב"ם ספר משפטים. את כתב היד המקורי העתיק במימון ובהזמנת ר' יעקוב בן סעדיה בן מסעוד בן עמרם. בכתב היד המקורי ע"ו דפים. בדף 76 ישנו קולופון נוסף של הסופר ר' נתן בן דוד.

בקולופון המקורי כתוב:

נגמר... אב... שנת אתת"א לשטרי (ר"ן-1490) במאתא קריה בית אלגראבי... יזכה מריה דהדין דפתרא יעקב ברב סעדיה ברב מסעוד ברב עמרם... ויזכה שהשלימו... סעדיה ברב יעקב.

גְרַאגִיש

במאות הט"ו והט"ז חיו יהודים בישוב גראגיש. שם הישוב ידוע לי משני כתבי יד משנת רס"ד-1504 ומשנת רע"ג-1512.

לא ידוע לי מיקום הישוב גראגיש בשנים אלו, ואולם, סמוך לעלייה הגדולה לארץ, כארבע מאות וחמישים שנה מאוחר יותר, אחד משלושת הרבעים של העיר הגדולה ד'מאר כונה גראגיש. אם הזיהוי והמיקום לא השתנו, הרי ניתן להסיק, כי בתקופה זו חיו יהודים ברובע המוסלמי של העיר ד'מאר. מיכאל ריגלר כותב, שאולי מדובר בשיבוש של הישוב אלגראמיש, הנמצא באזור ביחאן, בדרום מזרח תימן.

שני כתבי היד נכתבו בישוב גראגיש על ידי הסופר ר' מעודד בן יוסף בן סעדיה בן יוסף בן שלמה בן נתנאל הידוע אבן חסן.

גרַאמֵה

הכפר גראמה הוא עתיק מאוד. לא ידוע לי בודאות היכן היה ממוקם הכפר גראמה בעבר הרחוק. בדורות האחרונים לא חיו יהודים בכפר, ואף זקני תימן לא ידעו על כפר בשם זה.*

גְרַאנֵה

הכפר גראנה נמצא באזור מחוז אב או מחוז תעיז בדרום תימן. לא ידוע לי מיקומו המדויק.

גויטין בכרטסת הישובים רשם סימן שאלה ליד זיהוי הכפר בנפת בעדאן שבמחוז אב. מאידך גיסא, משפחות גראנע, הקרויה על שם הכפר, חיו בדורות האחרונים בנפת חוגריה שבמחוז תעיז, כדלקמן. ויתכן כי מדובר בשני כפרים שונים, כפר גראנה הנמצא במחוז אב, וכפר גראנע הנמצא במחוז תעיז.

ישוב יהודי בכפר ידוע לי לראשונה משנת תרי"ט-1859. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלום בן שלמה ונה את ספר השחיטה ימין משה, ספר נפוץ מאוד בתימן, אשר חיבר ר' משה ונטורה. בכתב היד ע"ג דפים.

בקולופון כתוב:

גְרַאנֵע

העיירה נמצאת על ציר הנסיעה לעדן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בעיירה שישים עד שבעים משפחות. במקום היו שני בתי כנסת גדולים, ובית קברות יהודי גדול. היהודים גרו בשכונה נפרדת, אשר כונתה חאפת אליהוד.

שם המשפחות: הרמס, מעודה, בוסי, דאוד, הארון, מעבי, חומרי, סאלם, עווד, מנצור, דואדי, עוקבי, גיחפי, כועידה, יחיא, שוכרי, בורה, מחפוד, חסן, ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה ילדה יתומה ואשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה. שם המשפחות: דראחי וסעיד, ושם המשפחה הקודם: יעקוב וסעאדי.

עיין ערך קודם.

גֻרַאס (גראז)

שני ישובים בעלי שם זהה או דומה היו בתימן: גראז או גראס במחוז צעדה וגראס מדרום לצנעא, ולא תמיד ידוע לאיזה ישוב הכוונה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר גראז. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין עוד ערך הבא.

ג'רַאס

הכפר נמצא כ-20 ק"מ מצפון לצנעא בדרך לישוב מדיד.

שם הישוב ידוע מגלות מוזע, אשר אירעה בשנים תל"ט- ת"ם (1679). בשנה זו קם מלך חדש מוסלמי קנאי ורשע בשם אלמהדי מחמד בן אחמד (1628-1711) "יושב אלגראס", והעמיד בפני מנהיגי היהודים שתי אפשרויות, להתאסלם או למות. ביד אחת הוא החזיק חרב וביד השנייה החזיק את הקוראן, והקציב להם שלושה חדשים להחליט. בעקבות שכנוע ראשי השבטים ניתנה ליהודים אפשרות שלישית, להיות מגורשים. במשך שנה גורשו יהודים רבים ממרכז תימן ויהודי צפון הארץ.

גִרַאף

הכפר נמצא במרחק של כשעתיים הליכה מהישוב שעוב, ומרחק שלוש שעות הליכה מכ'מיר.

כפר בשם גראף מוזכר רבות בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם החל משנת תנ"ב-1692, תרנ"ב- 1892, והמשך בשנת תרס"ד-1904. במספר איזכורים מוזכר הכפר גראף יחד עם עיר הקיט רוצ'א, הנמצאת בנפת בני חארית כשני ק"מ מצפון לצנעא. ואולי היו שני כפרים בשם גראף במחוז צנעא, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא והשני בנפת בני חארית, זאת בנוסף לכפר בשם גראף הנמצא במחוז רדאע כדלקמן.

בהזכרת השם גראף בכתבי יד או באיזכורים שונים, לא תמיד ידוע לי בודאות לאיזה כפר הכוונה.

גִרַאף

כפר בשם גראף מוזכר רבות בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם החל משנת תנ"ב-1692, תרנ"ב- 1892, והמשך בשנת תרס"ד-1904. במספר איזכורים מוזכר הכפר גראף יחד עם עיר הקיט רוצ'א, הנמצאת בנפת בני חארית כשני ק"מ מצפון לצנעא. ואולי היו שני כפרים בשם גראף במחוז צנעא, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא והשני בנפת בני חארית.

אם אכן היה כפר גראף באזור רוצ'א, הרי לא ידוע לי מתי חיו שם יהודים, מה היה מספר המשפחות ושמותיהן. מסתבר, כי יהודים מצנעא חיו שם בתקופות מסוימות כפי שחיו בכפרים הסמוכים לצנעא. ועוד, העיר רוצ'א שמשה כעיר גנים וקיט, ומסתבר שאף יהודים נסעו וחיו באזור זה.

Pages

Subscribe to All