All

אהרון מחפוץ'

מרי אהרון מחפוץ' היה חכם בישוב גרוף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. ידועים לי שני ישובים בשם גרוף בתימן, האחד במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני במחוז רדאע מדרום לצנעא, ולא ידוע בודאות באיזו ישוב מדובר. עפ"י ההקשר נראה שהכוונה למחוז רדאע.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מחפוץ', עוצ'ה, סעיד, יעיש, דאוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלמה סעיד, מרי יעקב מחפוץ', מרי יעקב דוד, מרי שלום סעיד, מרי מחפוץ' דוד ומרי שלמה דוד.

אהרון בן סעדיה

מרי אהרון בן סעדיה בן אהרון היה חכם בישוב מחתוייה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב מחתוייה נמצא במחוז ברט מצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מהאצרי, גאהלי, ערגי, גמיל, שעתאל, פרחי, גמאל, גדקה, גומדאני, קמבור, הילה, תנעמי, צאלח, יצחק ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה מהאצרי ומרי משה שעתאל.

שמו ידוע לי מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו סעיד והוא תרמו ריאל אחד.

אחמד, יוסף בן סעדיה

ר' יוסף בן סעדיה אחמד העתיק את ספר ההפטריות בישוב דרבין בתחילת המאה הי"ט. לא ידוע לי היכן נמצא הישוב דרבין.

בכתב היד ק"א דפים, 22 שורות בעמוד, גודל הדף 22x15. ההפטריות מנוקדות בניקוד עליון, בשונה מהמקובל בתימן לגבי ניקוד פסוקי מקרא. מנהגי ההפטריות עפ"י מנהג תימן, ובתלת דפורענותא, בין י"ז בתמוז לט' באב, כפי שפסק מהרי"ץ.

בקולופון כתב הסופר, כי סיים להעתיק ביום שישי ח' באב שנת "אלהי"ם", דהיינו, פ"ו. קיימת אפשרות שמדובר במנין השטרות ב' פ"ו, שהיא שנת תקל"ה - 1775, ואפשרות נוספת, שמדובר למנין בריאת העולם תקפ"ו - 1826.

אחמר, מעוצ'ה

מרי מעוצ'ה אחמר היה מחכמי צנעא, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ובח"י באייר בצ"א - תק"מ - 1780 נכתב בפנקס, כי משה בנו גירש את אשתו לולוה בת מרי יוסף סיאני. העובדה, כי לא צוין שם מקום לאחר שמו, מלמד, כי היה מצנעא.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מוסי' בן מ"ו (מרי ורבי) מעוצ'ה אלאחמר את אשתו לולוה בת מ'(רי) יוסף אלסיאני, ונשאר לה מכל זכויותיה שלושה קרוש וחצי, מועד אחרון לתשלום סוף תמוז בצ"א. יום ג' ח"י אייר בצ"א.

אחמר, שלום

מרי שלום אחמר היה חכם בישוב לכמת בהראן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר לכמת בהראן נמצא בנפת בני בהלול, מדרום מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: נדאף, שאקי, קשמה, אשול, צ'נין, אחמר, כ'ריף, לגאמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד דאוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: קשמה, יוסף ויחיא תרמו חצי ריאל.

אכוע, יוסף

מרי יוסף אכוע היה חכם בישוב רגום בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר רגום נמצא בנפת בני חוביש, ממערב לצנעא, ליד הערים טוילה ומחוית.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: אכוע, אבו רוס, חמדי, צובארה, צנעאני, קרואני, חימי, הזמי, יצחק, חאשדייה ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אבו רוס ומרי יחיא יצחק.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד, ואף יחיא בנו תרם ריאל ורבע.

אלשיך, יחיא

מרי יחיא אלשיך היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', ד'הבאני, ג'ראמה, ערוסי, נהארי, אלשיך, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ', מרי שלמה נהארי, מרי שלום קהלאני ומרי אהרון גראמה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בתו ג'נא תרמה ריאל אחד.

אסוד, סעדיה

מרי סעדיה אסוד היה חכם בישוב דומם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר דומם נמצא בנפת אנס מדרום לצנעא. יתכן ושם הישוב דומר או דומד.

בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: אסוד, כהן, דאוד ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי חיים כהן.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יחיא ויוסף תרמו שלוש ריאל.

אסיך', יחיא בן סעדיה

ר' יחיא בן סעדיה אסיך' העתיק בשנת תר"ץ - 1930 הלכות שחיטה בערבית. לא ידוע מקומו, וכיון שכתב היד הובא לארץ מצנעא, יש להעריך, כי נכתב במרכז תימן. כתה"י נמצא בתוך קובץ של חיבורים העוסקים בהלכות שחיטה: מקור חיים ופסק הלכה בנושא טרפיות שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה.

בכתב היד תשעה דפים, וכתובים בערבית יהודית. הכתיבה הסתיימה ביום שלישי כ"ה באלול תר"ץ - 1930. נכתב במימון אברהם בן סעיד עפגין*.

בקולופון כתוב:

אסנאפי, משה

מרי משה אסנאפי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ובשנת בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי מרי משה אסנאפי התחייב לשלם סכום של מאה חרף ליהודה דאר. שם משפחתו אסנאפי מלמד, כנראה, שמוצא משפחתו מהישוב אסנאף שבמחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה מ'(רי) מוסי' אלאסנאפי לשלם מאה חרף ליודא אלדאר עשרים ושבעה חרף כל שבוע, מסדר דברים בע"ו.

Pages

Subscribe to All