All

ג'יל משרקי

הכפר ג'יל אלמשרקי היה במרחק של ק"מ אחד מצ'אלע. הוא היה ממוקם על ראש ההר. סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו במקום שרידי חורבות של בתים רבים ומקווה.

ג'יל מגדאר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

גַ'יל אלגוּף

באזור אלגוף היה ישוב יהודי עתיק ביותר, ולכן התרכז במקום זה המשכיל ר' חיים חבשוש בהעתקת כתובות עתיקות שבאיות בשנת תר"ל-1870 יחד עם יוסף הלוי. חבשוש כתב בספרו, כי מנהיג יהודי האזור היה מרי יחיא צעדי, היהודים היו נדיבים מאוד למרות שמצבם הכלכלי היה קשה. אהרון צעדי, למשל, רצה לתרום להוצאות נסיעתם של חבשוש והלוי, אך לא היה בביתו כלום, והוא החליט לתרום שתי מטבעות כסף של אשתו. במקום חיו גם האחים שלום ואהרון צעדי. יהודי המקום היו גששים מעולים, וחבשוש נעזר בהם במסעו. חבשוש כתב עוד, כי ארבעה נערים יהודים מכפר גיל טבעו בבריכת המים שבהר ראבץ', כאשר שבו מצנעא בדרכם לאלגיל.

גַ'יל אַסְוַד

כינוי לשם נהר השחור. הנהר הפריד בין שכונות העיר צנעא. סתם מדינה או העיר צנעא הן השכונות העליונות של העיר, מאלקצר עד באב (שער) אלסבח, כלומר, עד הנהר השחור-ג'יל אסוד, ומשם מערבה נקראות השכונות בשמן: שרארה, ביר אלעזב, כ'זימה וקאע אליהוד.

גַ'יל

ג'יל בערבית: מקור מים, בריכה או נחל וכדומה. היו מספר ישובים בתימן בשם ג'יל: בנפת חאשד מצפון לצנעא, בנפת גוף מצפון מזרח לצנעא ועוד, ולא תמיד ניתן לדעת בודאות לאיזה ישוב הכוונה. יתכן כי חלק מהמסמכים קשורים לישובים אחרים בערך זה ובערכים הבאים. ראה עוד ערכים הבאים.

גַיזַאן

חוף גיזאן מוזכר בספרו של זכריה גלוסקא, יו"ר התאחדות התימנים בישראל לפני הקמת המדינה. הוא כתב בספרו, כי התארגנה קבוצה גדולה של עולים מנפת חידאן בצפון תימן, והקבוצה יצאה לדרך מיד לאחר חג סוכות של שנת תרס"ט-1908. במשך י"ב ימים צעדו ברגל לכוון מערב, עד שהגיעו לעיר אבו עריש, הסמוכה לחוף ים סוף, ומשם הלכו ברגל כשלושים ק"מ עד לחוף גיזאן. בגיזאן עלו על שתי אניות מפרש עד ג'דה שבסעודיה, ומשם באנית משא טורקית קטנה לביירות בלבנון, ומשם לישראל.

באזורים שלחופי ים סוף כמעט ולא חיו יהודים, ולא ידוע לי אם חיו יהודים באזור. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.

גַחְשֵין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות: שוסייפי וסעיד.

גַחְפַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר כשלושים עד ארבעים משפחות: מנגם, צעידי, אחמר, ועוד.

גחֵזֵה אלעוּלִיֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נמצאו בו שרידים של עשרים בתים, מקוואות בית קברות יהודי ועוד, בתוך השדות של המוסלמים.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

Pages

Subscribe to All