All

מַחְוִית

העיירה נמצאת במרחק של כ-60 ק"מ ממערב לצנעא, באזור הכפרים: צובר, ער, עלאניה, חלי, גבל טרף, ועוד. העיירה ממוקמת על רמה בגובה של 100,2 מ' בערך.

בשנת תרכ"א-1861 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן יחיא בן סאלם בן אהרון אלצבטאני וג'נא בת סאלם אלקוזי, ביום שישי י"ג בתמוז בקע"ב-תרכ"א, בישוב: "אלמחוית דעל עינא דמיא מאסייה מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יחיא בן מוסא ור' אברהם בן יוסף.

מַחְוִית

באזור שבין ברט לחידאן אלשאם היו ארבעה ישובים בהם חיו יהודים: מודאן, מחוית, מחתוייה ושרג', בהם חיו 47 משפחות, 244 נפש בערך. מודאן הוא הישוב הגדול שבהם, ובו חיו עשרים ושתיים משפחות בערך, ובישוב מחתוייה חיו כשלוש עשרה משפחות, סה"כ כשלושים ושבע משפחות. לכן, נראה, כי במחוית חיו פחות מעשר משפחות.

עפ"י גלעד צדוק, לא היה באזור צעדה כפר בשם מחוית.

מַחְדַרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: מעוצ'ה ומנצור.

מִחְדַדָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: עמראן, וחש ועוד.

מִחְדַד

על הר סורק היו שני כפרים בהם חיו יהודים: קובר ומחדד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר עשרים משפחות יהודיות. בכפר חיו יהודים בלבד, ובו היו שני בתי כנסת. שם המשפחות: סוולם, הארון, מעוד'ה, סאלם, עורדנה, ועוד.

מַחְגַר בַלדַשֵר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, משפחת סאלם.

מַחְגַר

באזור בני עבאס היו ששה או שבעה כפרים מוסלמיים, אך רק באחד מהם חיו יהודים, בהוב סוארב באלחגר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך, שני מניינים לתפילה. שמות יהודי הכפר: אשר כהן, רצ'א משה, אחותו סעידה, שוכר סעיד, סעיד סלימאן כהן ועוד. יהודי הכפר התייחדו בלימוד תהילים, יותר מכל אזור אחר.

הכפר שמש מרכז סחר בעורות. היהודים התפרנסו מחקלאות, צורפות, ועוד.

יוצאי כפר זה התיישבו בארץ ברעננה, חולון ונהריה.

מַחְגַר

בשנת תרמ"ב-1882 נכתבה כתובה בנשואי יחיא שוירב ונעמה חאזי.

זיהוי המקום מצפון לצנעא, בהסתמך על שמות החתן והכלה.

מחאריב כ'מיר

שם הישוב מחאריב כ'מיר ידוע מגט אשר נכתב בכפר בשנת תרל"ה-1875. לא ידוע בודאות המיקום המדויק של הכפר, ועל פי שם התואר כ'מיר, משמע, שהכפר נמצא ליד העיירה כ'מיר.

הזוג המוזכר בגט הוא סלימאן בן עמראן ושמעה בת סאלם, והעדים החתומים: סעיד בן יחיא ואברהם בן יחיא.

מְחַאלִין

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם עזירי ובניו סאלם וכו' ארבע ריאל ורבע, אחיו, יוסף עזירי המכונה קורעבי ארבע ריאל ורבע, יחיא סלימאן עד'רי ריאל ורבע, והנשים: זהרה בת עזירי שלוש ריאל ותמניה בת מרי שוכר משרקי שלוש ריאל.

חכם בקהילה מרי שוכר משרקי.

Pages

Subscribe to All