באזור בני עבאס היו ששה או שבעה כפרים מוסלמיים, אך רק באחד מהם חיו יהודים, בהוב סוארב באלחגר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך, שני מניינים לתפילה. שמות יהודי הכפר: אשר כהן, רצ'א משה, אחותו סעידה, שוכר סעיד, סעיד סלימאן כהן ועוד. יהודי הכפר התייחדו בלימוד תהילים, יותר מכל אזור אחר.
הכפר שמש מרכז סחר בעורות. היהודים התפרנסו מחקלאות, צורפות, ועוד.
יוצאי כפר זה התיישבו בארץ ברעננה, חולון ונהריה.
