All

מַכַ'אדֵר

העיירה מכ'אדר עתיקה מאוד. במקורות ערביים, אשר פרסם טובי, כתוב, כי במחצית הראשונה של המאה הי"ג, יהודי רצה להתגורר בכפר מכ'אדר, ובקש את חסותם של השייכ'ים מבני נאג'י. הפקיה הוכיח אותם על כך, ובעקבות הלחץ התחייבו השייכ'ים שלא לאפשר ליהודים לגור בקרבם.

בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) שהה בעיירה השליח ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, וסייע להציל ילד יהודי שנחטף על ידי מוסלמי חשוך ילדים. האב היה רצען והתפרנס בכפרי המוסלמים, הילד שחק בחוץ ונחטף על ידי המוסלמי. ר' יוסף יעץ לאמו לפנות אל אשתו של המודיר הטורקי, ואף כתב מכתב למודיר.

מַכַ'אדַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שמונה עד עשר משפחות יהודיות, כולן ממשפחת מדעי. סמוך לעלייה חי בכפר מרי שלום מידעי, רב הקהילה. עיין עוד ערך מראדה.

מֵיתַם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

מֵיתַאל אל כַלַבָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מסתבר, כי הכוונה לכפר מיתאל, ראה ערך קודם.

מֵיתַאל

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף מוסי', הארון בן הארון שתי ריאל, אחיו סאלם, סאלם יעקוב, יחיא סלימאן, יחיא בן יחיא, מוסי' מעוצ'ה, אברהם הארון ריאל, אחיו יחיא וסאלם, יחיא ערוסי, דאוד חדיגי, יצחק יחיא שלוש ריאל וסאלם מחפוץ'.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף מוסי'.

בכפר נולד ר' יחיא בשארי בשנת תרל"ח-1878.

מירחב

שם האזור מירחב ידוע לי מכתב יד משנת תקל"ה-1775. בכתב היד כתוב: "בבלאד מירחב קרית אלמסאען". מסאען הוא שם הכפר, הנמצא באזור מירחב. לא ידוע לי מיקום הכפר והאזור. עפ"י השמות יתכן, כי מדובר בדרום תימן.

את כתב היד העתיק הסופר ר' שלמה בן אברהם מלוכי, אשר היה העאקל-ראש הקהילה, ואשר יצג את הקהילה בפני השלטון. הוא העתיק את מדרש חמדת הימים לתורה לר"ש שבזי. בכתב היד שמ"ז דפים, ובהם המדרש לחומשים ויקרא, במדבר ודברים. נעתק במימון ר' אהרון בן רצון בן אהרון בן שלמה בן משה.

בקולופון כתוב:

מיראב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים באזור. לא ידוע גודל הקהילה.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 7 יהודים: 3 זכרים וארבע נקבות. גיל העולים: 3 ילדים, 2 נערים, אחד מעל שלושים ואחד מעל חמישים שנה. יהודי אחד התפרנס מחקלאות.

שם המשפחות: טובים, יעקוב, ושם המשפחה הקודם של האשה: חסן.

מִילְיַן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. שם המשפחות: כומימי, הברי, ועוד.

מַיְידַן

הכפר מוזכר בכתב יד משנת תקי"ז-1757, כמקום בו חיו יהודים. במקום נותרו שרידי בית כנסת ובית קברות עתיק של יהודים.

עפ"י המסורת שבידי זקני הכפר דאר אלכומישי הסמוך, כל הכפר נקבר באדמה, ועד היום מראים את השטח שהיה ריק מכל מבנים.

Pages

Subscribe to All