All

העיירה נמצאת במרחק של כ-60 ק"מ ממערב לצנעא, באזור הכפרים: צובר, ער, עלאניה, חלי, גבל טרף, ועוד. העיירה ממוקמת על רמה בגובה של 100,2 מ' בערך.

בשנת תרכ"א-1861 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן יחיא בן סאלם בן אהרון אלצבטאני וג'נא בת סאלם אלקוזי, ביום שישי י"ג בתמוז בקע"ב-תרכ"א, בישוב: "אלמחוית דעל עינא דמיא מאסייה מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יחיא בן מוסא ור' אברהם בן יוסף.

הכפר נמצא במרחק של 50 ק"מ מצפון מזרח לצנעא, ליד הישובים: מדיד, סודה, קלת אליהוד ועוד. הכפר נקרא כך על שם גבעות המלח הסמוכות לו.

ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי השיך של הכפר דחה את בקשת היהודים להוריד את מס החסות, בטענה, כי הגויים עניים מאוד, בעוד "שעל אשה יהודית אחת אתה רואה תכשיטי כסף בערך חמישים ריאל".

הכפר נמצא מצפון לנפת מכ'אדר שבמחוז אב, ומדרום לריימה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן ומדובר לכפר מטאר, המוזכר בערך קודם.

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סאלם חבקוק ובנו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה בכפר משפחה יהודית אחת.