All

מוֹקַרַה

הכפר נמצא ליד נפת חובייש.

בשנת תרע"א- 1911 רב הקהילה היה מרי סעדיה בן דוד. הוא היה כבן שלושים שנה, אורג במקצועו. הוא רצה לעלות לישראל, אך לא היה בידו כסף לממן את עליית בני משפחתו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים וחמש משפחות בערך: סקל, רדאעי, מורי, כהן, מנחם, דאוד, נסים, יחיא, אברהם, חסן, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים.

מדארה

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סלימאן דחבאש ובניו יוסף סאלם ומוסי'.

מגדיה

סמוך לעלייה הגדולה חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. שם המשפחות: בוטא ועוכאשי.

מֵיתַאל אל כַלַבָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מסתבר, כי הכוונה לכפר מיתאל, ראה ערך קודם.

קאויל

בכפר חיו יהודים באמצע המאה הי"ט.

שנבאן

ירים - דרום תימן

שם הישוב ידוע לי מכתב יד משנת תק"צ-1830. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן שלום סמין את ספר ההפטריות. הכפר נמצא בואדי סקאתין, כפי שהסופר כתב בקולופון של כתב היד. סופר נוסף הוא ר' דוד בן שלום. כתב היד הועתק במימון האחים בני משה אבדר.

כיון שמשפחות אבדר ידועות לי מאזור נאד'רה וסדה שבמחוז ירים, לכן נראה שאף אזור סקאתין נמצא באזור זה של תימן.

בקולופון של כתב היד כתוב:

מְלַיִח

הכפר נחשב ריש גלותא, המקום בו התיישבו היהודים לראשונה מאז גלו לתימן, או לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679).

בדורות האחרונים הכפר היה חרב, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בלבד, ממשפחת אכוע.

מְלַאח

הכפר נמצא במרחק של חמש ק"מ בערך מהעיר רדאע.

ממסמך אשר הגיע אלי ניתן ללמוד, כי שמעון בן יצחק צ'אהרי הגיע אל בית דין רדאע, וטען כי יהודי מלאח לועגים על ספר התורה שקנה לבית הכנסת כדי לזכות את הרבים. לא ידוע התאריך המדויק. חתומים הדיינים: מרי סאלם סלימאן צ'אהרי ומרי יחיא עומיסי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך.

מַגַזִין

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד נעוס ובנו יחיא ריאל, דאוד תוהמי ריאל, סאלם סעיד ריאל, אחיו יחיא ריאל ויוסף בן יוסף.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד נענס.

מְדִיד

מדיד נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא, באזור הישובים סודה ומלח.

הידיעות הקדומות שבידי הן מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא נכתב ביום רביעי כ' בכסלו בפ"ז- תקל"ו-1776, כי סעיד בן סעיד מנצור גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד, בגט שליחות על ידי השליח מרי סעיד בן מרי סלימאן.

Pages

Subscribe to All