All

מסאגד

הישוב מסאגד מוזכר מספר פעמים בהקשר למלחמות הטורקים ואימאם בשנת תר"ס-1905. הישוב מוזכר בהקשר לישובים: מפחק, בית רדם, טוילה, הרי בועאן, כ'מיס, ועוד, ישובים הנמצאים ממערב לצנעא, שבחלקם הגדול חיו יהודים.

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.

מַנוֹאַב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות: לוי, וחש, שאמע ושוכרי.

מַלְכַּד

הכפר נמצא ממזרח לכפר מלכד שבנפת בעדאן, מחוז אב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, מדובר בישוב אחד, אשר היה במחוז אב.

מִלְיַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַחְפַד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: חובגה, מדאר, מצ'מון, אחרק, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים, ושכונת היהודים כונתה: קרית קובע.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 6 יהודים: 4 זכרים, 2 נקבות, 2 נשואים ואלמנה אחת. גיל העולים: ילד אחד, שני נערים, אחד מעל שלושים שנה, אחד מעל ארבעים ואחד מעל שישים שנה. יהודי אחד עסק באריגה ואשה אחת ברפתנות.

שם המשפחות: מליחי, נגאר, ושם המשפחה הקודם של האשה: בשארי.

מגדלא מכבאן

בשנת אתתקנ"ד-ת"ג-1643 נכתב שטר מכירת תאג' במגדלא מכבאן. הקונה הוא אבו סעיד עדוי, והמוכר הוא סלימאן. בשטר כתוב:

צח האד'ה אלתאג' ביד אבו אלסעיד אלעדוי מן (סלימאן)... בתמניא ד'הב וגעל לה אלאתאלה פיה אלי עצרת שנת אתקנ"ד, ואן לם יסלם... יכאן דאלך אלקנין יום אלאחד ת'אני ראש חודש ניסן מן שנת אתתקנ"ד שנין לשטרי במגדלא מכבאן דעל בריכתא דמיא בריכ'ה אלכלב מותבה בדאלך שהדנא אד' עלא... והכל קיים שלום. ש' בא"מ אביגד נע"ג, עמרם בן דוד בן עודד.

מַעְבַּר צַאפְדַה

שם הישוב ידוע לי ממכירת כתב יד בשנת תקי"א-1751. בשנת ת"ד-1644 העתיק הסופר הפורה ר' חיים בן שלום חגאגי סידור תפילה. כתב יד זה נמכר כאמור בשנת תקי"א. בשטר כתוב: במאתא מעבר צאפרה.

מעבר צאפדה הוא אולי הישוב אעבר צאפדה, כדלקמן.

התאג' המפורסם של משפחת חבשוש, אשר נעתק על ידי הסופר המפורסם מצנעא ר' בניה בשנת רמ"ה-1485, נמכר בישוב אעבר צאפדה ביום ראשון ו' בניסן במ"ד- תצ"ג-1733. חתומים על המכירה חברי בית דין: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי עודד בן סעדיה ומרי שלמה בן סעדיה לוי. הקונה הוא משה בן יחיא בן סעדיה בן שוכר פקעה.

מַעַוַל

בשנת תר"י-1850 נכתבה כתובה בנשואי יוסף בן שלמה וסלאמה בת שלום. חתומים, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' חסן בן חיים ור' יוסף בן דוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות: כהן, סעיד ויחיא.

מְדִיד

מדיד נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא, באזור הישובים סודה ומלח.

הידיעות הקדומות שבידי הן מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא נכתב ביום רביעי כ' בכסלו בפ"ז- תקל"ו-1776, כי סעיד בן סעיד מנצור גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד, בגט שליחות על ידי השליח מרי סעיד בן מרי סלימאן.

Pages

Subscribe to All