All

צֻלְבִי שבוַאדִי עַאשֶר

צלבי שבואדי עאשר ידוע לי מחמשה כתבי יד אשר נכתבו במאות הט"ז והי"ז.

בחמשה כתבי יד מהשנים שמ"ח עד תמ"ב (1588 עד 1682) מוזכר הישוב צלבי שבואדי עאשר, ואילו בכתב יד נוסף משנת של"ה-1575 כתוב הישוב בני חרב מואדי עאשר. כיון שהישוב ואדי חרב נמצא בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא, כפי שמוזכר בספרו של ר' חיים חבשוש, לכן נראה, כי גם הכפר צלבי נמצא באזור כ'ולאן שממזרח לצנעא.

קויעה

שם הישוב קויעה ידוע לי ממכירת כתב יד בשנת בכ"ח- תע"ז-1717. כתב היד נמכר ליחיא בן סאלם, והמוכר הוא יוסף בן יחיא צאלח.

כתב היד גופו נכתב על ידי הסופר ר' שלמה בן משה הלוי חשפי-רזקאני בשנת רפ"ד-1524 בישוב אלפצ'ירה, שבנפת חאשד מצפון לצנעא. כתב היד הוא רמב"ם הלכות משפטים ושופטים.

צופי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קִבְלַה

קבלה הוא גם שם מושג שכוונתו, לכוון צפון, לכוון מכה.

הכפר או האזור מוזכרים ברשימת הישובים של גויטין, שם כתוב, כי הכפר גראף נמצא ליד קבלה. בספרו התימנים מוזכר אזור קבלה ליד כ'מיר, זאת בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם.

לא ידוע אם בכפר היה ישוב קבע של יהודים.

קֻבַאתִיל

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע עשרה משפחות בערך.

קאע =

שכונה, הכוונה לשכונת היהודים באותה עיר, בעיקר בערים הגדולות. היה בצנעא, ברדאע ועוד.

צַאהִר

בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, אנס את היהודים להמיר את דתם, החריב את בתיהם ושדד את רכושם. הישובים המוזכרים בגזרה זו הם מצפון ומצפון מערב לצנעא, ועל כן אני מעריך, כי הישוב צ'אהר נמצא באזור זה. הישובים המוזכרים הם: חגה, ת'לא, כוחלאן, צברה, כ'מיר, בית עד'אקה, סוד, סודה, שרפה, ואדעה, צ'אהר, ועוד.

קַהְרֵה

הכפר שכן באזור נאד'רה, סמוך לכפר המוסלמי מצנעה, מעל הכפר דאר סעיד.

במקום נותרו שרידי בית כנסת אחד ומקווה טהרה. ילדי היהודים בדאר סעיד היו מטיילים במקום בשבת. ערביי מצנעה הודו שחיו במקום יהודים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

קִהְלַאן

הכפר נמצא במרחק של ארבע שעות הליכה בערך מהישוב דמת.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות יהודיות בערך: קריטי, חדאד, בנא, יעיש, מוסא, ישועה, ועוד.

הכפר הוא המקור לשם המשפחה קהלאני.

צַ'יְק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. הישוב מוזכר גם כאחת התחנות בהם עבר הרב צדוק יצהרי, כאשר ברח מאימאם בשנת תש"ט-1948. מצאתי כתב יד משנת תי"ג-1653. כתב היד הוא שרח שלום פירוש להלכות שחיטה. יתכן וכתב היד נעתק בישוב ציק שבמחוז צנעא. עיין ערך קודם. ביב': כך ברחתי ע' 83, גויטין כרטסת 968, כת"י בניהו 335-44295

Pages

Subscribe to All