All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

שם הכפר ידוע לי מהפוגרום שעשו הערבים ביהודי שייך עותמאן ביום רביעי כ' בכסלו תש"י. בפוגרום נרצחו ששה עשר יהודים, ואחד מיהם הוא סאלם יחיא תירם מכפר צהבאן שבאזור נכלאן. בן ל"ה שנים, והותיר אחריו אשה וילד אחד.

שם הכפר ידוע לי מהמסוודה-פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום שלישי ב' באב בע"ח-תקכ"ז-1767, כי נעשה מעשה מרמה ורשע. דוד סדמי שכר את שלמה מעלם מועלאן, כדי שיגרש את הגב' גזאל בת מרי אברהם סיאני מהישוב עתמין. הוא הציג את עצמו, כביכול, כבעלה, כדי שדוד סודמי יוכל לשאת אותה לאשה. המרמה נתגלתה בבית הדין.

את מיקום הכפר קבעתי על סמך ההקשר עם הישוב ועלאן.

בשנת שע"ט-1619 חיבר מרי ישראל הכהן מצבירה את הספר שארית ישראל, פירוש למדרש הגדול שחיבר מרי דוד עדני. מטרתו בפירוש היתה להוסיף את ספרי ימי הביניים, פלוסופיה וקבלה.

בשנת תר"ל-1870 סייר ר' חיים חבשוש באזור והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי הגיע לכפר יחד עם יוסף הלוי, והיהודים קיבלו את פניהם "כפי יכולת מצבם". נער יהודי מצנעא, שהיה לו חמור, סמך על אנשי הכפר שישלמו את שכרו, והוא הדריך אותם בדרכם עד אזור שראע, ושם קיבלו את פניהם בבית הכנסת כמנהג יהודי תימן.

צ'אלע הוא מרכז שלטוני. הישוב נמצא על ציר הנסיעה ממרכז תימן לעדן, ממזרח לעיר תעיז. בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ בשטח החסות הבריטי, סמוך לשטח האימאם.

עפ"י גויטין, בנפת צ'אלע היו עשרה כפרים בהם חיו יהודים.

הישוב צ'אלע ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. בשו"ת פעולת צדיק נשאל מהרי"ץ, הרב הראשי של תימן, בנוגע לקידושי אשה על ידי עדים קרובים, מיהודי הישובים ג'חאף וצ'אלע. אין תאריך בתשובה, ולדעתי, התשובה נכתבה לפני תקל"ט-1779.

מרי דוד, נכדו של מהרי"ץ, העתיק בתחילת המאה הי"ט, כנראה, לפני שנת תקצ"ט-1839 את סידור מהרי"ץ, על פי הזמנת ר' מעוצ'ה יחיא מצ'אלע.