All

עפ"י המסורת, פתחה הוא השם העתיק של העיירה סדה שבמחוז ירים. עיין ערך.

בשו"ת פעולת צדיק (חלק א' ס' קכ"ג ע' פ"ז) נשאל מהרי"ץ שאלה מיהודי פתחה, היא סדה, האם מותר לצאת מחוץ לתחום שבת בשוט עם מקל, כנגד בעלי חיים. לא ידוע שם השואל. תשובת מהרי"ץ שמותר.

בשנים אלו נמכר כתב יד בשנת בפ"א-תק"ל-1770 בישוב פתחה. תוכן כתב היד הוא דרשות אמרי שפר לר' נפתלי בן יוסף אשכנזי. כתב היד נעתק, עפ"י הערכה, במאות הי"ז או הי"ח. לא ידוע שם הסופר.

מסתבר, כי מקור משפחת פתיחי מכפר זה או מכפר לכמת אלפתח, או משניהם יחד.

הישוב פרז אלמקלט ידוע לי משנת תנ"ד-1694. בשנה זו העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה קיסי ספרים שונים בישובים: נסמי, סודה לצף, צ'אהרה, ועוד, במחוז ד'מאר ורדאע, ולכן נראה, כי אף ישוב זה נמצא באזורים שבין מחוזות רדאע וד'מאר.

כתב היד הוא שולחן ערוך טור יורה דעה. בכתב היד רצ"ח דפים, ונכתב במימון ר' דוד בן יצחק הלוי.

בקולופון כתוב:

נשלם... בשמונה עשר לחודש אדר בשנת אלפיים וחמש שנים לשטרות (תנ"ד-1694) במקום פרז מקלט י"ו, והכותב... סעדיה בא"מ שלמה בר' סעדיה... הידוע אלקיסי.

בשנת שע"ט-1619 חיבר מרי ישראל הכהן מצבירה את הספר שארית ישראל, פירוש למדרש הגדול שחיבר מרי דוד עדני. מטרתו בפירוש היתה להוסיף את ספרי ימי הביניים, פלוסופיה וקבלה.

בשנת תר"ל-1870 סייר ר' חיים חבשוש באזור והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי הגיע לכפר יחד עם יוסף הלוי, והיהודים קיבלו את פניהם "כפי יכולת מצבם". נער יהודי מצנעא, שהיה לו חמור, סמך על אנשי הכפר שישלמו את שכרו, והוא הדריך אותם בדרכם עד אזור שראע, ושם קיבלו את פניהם בבית הכנסת כמנהג יהודי תימן.

הכפר צ'אהרה נמצא ליד בית אל צורימי, בית אלנוירה ודמת. בין דמת לצ'אהרה עובר נחל. מרחק של שעה וחצי הליכה.

שם הכפר ידוע לי לראשונה מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה קיסי בשנת תנ"ב- 1692. סופר זה העתיק כתבי יד נוספים בשנים תמ"א- תס"ד (1681-1704), בישובים שונים, כמו: פרז מקלט, סודה לצף, ונסמי שבנפת אנס במחוז ד'מאר. הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים.

באלצ'אהרה הוא העתיק סידור תפילה בשנת תנ"ב- 1692 במימון ר' שלום בן יוסף וגים. בכתב היד רע"ד דפים.

בקולופון כתוב: