All

העיירה נמצאת על הציר צנעא-ד'מאר, כארבעים ק"מ מצפון לד'מאר, לרגלי ההר נקל יסלח.

בשנת תרמ"א-1881 התארגנו קבוצת יהודים מצנעא, חאפד, צ'אף וישובים נוספים לעלות לארץ ישראל. בראש הקבוצה עמדו מרי יחיא צארום מצנעא, ר' סעדיה מצ'מוני ור' אהרון מצאף.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'אף חמש עשרה משפחות בערך.

צ'אהר הוא אזור בנפת ביצ'א ולוודר.

רוב יהודי במקום מקורם בביצ'א, ורובם היו ממשפחת זכריה. עפ"י המסורת של זקני האזור, היהודים הראשונים הגיעו למקום מחבאן, כתוצאה ממגפה. רב הקהילה סמוך לעלייה היה מרי שלום בן יחיא זכריה, מחבר הספר שו"ת הרש"ז. רוב היהודים היו צורפים, ולרבים מהם היו אדמות אותם עיבדו. היהודים חיו בלב השכונה המוסלמית.

באזור היו שלושה בתי כנסת. הישוב היחיד באזור בו חיו יהודים היה אלשהור.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים ושבע משפחות בערך.

ברשימת מס החסות אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים ל"ב חייבי המס: חיים סעיד מליחי, בנו סאלם מליחי, אחיו יחיא מליחי, סאלם מנצור, בנו יחיא מנצור, אחיו סאלם מנצור, יחיא מנצור, בנו ישראל מנצור, יחיא מסאמי ובנו יחיא, אחיו סאלם מסאמי, אחיו סאלם מסאמי, סאלם חסן, יחיא זוקי, יחיא יצחק, נסים חדאד, בנו סאלם חדאד ואחיו משה חדאד.

במסמך משנת תרצ"ו-1936 ביקש מרי יחיא עומיסי לפטור מתשלום המס את סלימאן מנצור מליחי מפורגאן, עקב מצבו הכלכלי והגופני.