All

עַרוּ

הכפר נמצא בין צעדה לחידאן. בכל האזור הזה חיו 114 משפחות בערך, בתשעה ישובים: צעדה 60 משפחות, אטלח, מגז, פלה, ערו, סאקין, ואדי אלכואלד, סוק אלאת'נין, הג'ר וחידאן.

בכפר ערו חיו שתי משפחות יהודיות: 2 גברים, אשה אחת ובת אחת, סה"כ ארבעה נפשות.

צַאן

סמוך לעלייה הגדולה חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צַ'אף

העיירה נמצאת על הציר צנעא-ד'מאר, כארבעים ק"מ מצפון לד'מאר, לרגלי ההר נקל יסלח.

בשנת תרמ"א-1881 התארגנו קבוצת יהודים מצנעא, חאפד, צ'אף וישובים נוספים לעלות לארץ ישראל. בראש הקבוצה עמדו מרי יחיא צארום מצנעא, ר' סעדיה מצ'מוני ור' אהרון מצאף.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'אף חמש עשרה משפחות בערך.

צַאנַע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: ונה, הלוי, יעקוב, סאלם, באסל, ועוד.

צַאהִר

צ'אהר הוא אזור בנפת ביצ'א ולוודר.

רוב יהודי במקום מקורם בביצ'א, ורובם היו ממשפחת זכריה. עפ"י המסורת של זקני האזור, היהודים הראשונים הגיעו למקום מחבאן, כתוצאה ממגפה. רב הקהילה סמוך לעלייה היה מרי שלום בן יחיא זכריה, מחבר הספר שו"ת הרש"ז. רוב היהודים היו צורפים, ולרבים מהם היו אדמות אותם עיבדו. היהודים חיו בלב השכונה המוסלמית.

באזור היו שלושה בתי כנסת. הישוב היחיד באזור בו חיו יהודים היה אלשהור.

פוֹט

באזור פוט חיו יהודים עד תחילת המאה העשרים. רוב יהודי הכפר היו ממשפחת מחדון, ולהם בית כנסת אחד שנקרא "אלעיליא". בבית הכנסת היו עשרה ספרי תורה.

לא ידוע על איזה רקע עזבו יהודי הכפר בתחילת המאה העשרים.

פוּקַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך.

פוּדַעִיָיה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. כל הקהילה היהודית בכפר עלתה לארץ בשנת תרצ"ד-1934. עפ"י הרב סעדיה חוזה היה בכפר הרכב בית דין.

פוּרְגַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים ושבע משפחות בערך.

ברשימת מס החסות אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים ל"ב חייבי המס: חיים סעיד מליחי, בנו סאלם מליחי, אחיו יחיא מליחי, סאלם מנצור, בנו יחיא מנצור, אחיו סאלם מנצור, יחיא מנצור, בנו ישראל מנצור, יחיא מסאמי ובנו יחיא, אחיו סאלם מסאמי, אחיו סאלם מסאמי, סאלם חסן, יחיא זוקי, יחיא יצחק, נסים חדאד, בנו סאלם חדאד ואחיו משה חדאד.

במסמך משנת תרצ"ו-1936 ביקש מרי יחיא עומיסי לפטור מתשלום המס את סלימאן מנצור מליחי מפורגאן, עקב מצבו הכלכלי והגופני.

פַגְרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. האזור הררי, ומשופע מעיינות אשר זרמו לברכת אגירה. בכפר היו שני בתי כנסת, וראש הקהילה היה ר' יחיא מונגם. היו יהודים בעלי אדמות שעיבדו בעמצם את שדותיהם, וגידלו: דגנים, קטניות, תירס, דורה ועוד.

נראה, כי מדובר בכפר פגרה שבנפת עוד שבמחוז אב, שם חיו עשרות משפחות.

עיין עוד ערך הבא.

Pages

Subscribe to All