All

עַשַאש

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 7 יהודים: 3 זכרים, 4 נקבות, 2 רווקים, 2 נשואים, אלמנה אחת ויתום אחד. גיל העולים: 3 נערים, 2 מעל עשרים, אחד מעל שלושים ואחד מעל ארבעים שנה. אחד התפרנס מנפחות, ושתי נשים מקליעת סלים.

שם המשפחות: הלוי, יהודה, טירי ומועץ.

צוּמְעַה (מצומעה)

יתכן ושם הישוב: מצומעה.

בשנת תר"ה-1844 העתיק הסופר ר' שלום בן מת'נה את חומש דברים. בכתב היד קנ"ב דפים עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג.

בקולופון כתוב:

ביום י"ב לחודש כסלו שנת תרין אלפין ומאה וחמשין ושית שנין לשטארי (תר"ה-1844) במאתא אלצומעה... והכותב... סאלם בן כ"א מתנא.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ שמש רב הקהילה מרי יחיא בן משה. נולד בשנת תרנ"ה-1895 ונפטר בתש"ה-1945. לא ידוע לי גודל הקהילה, אך ידוע כי מצבם הכלכלי היה טוב, והם היו קשורים לעיר ביצ'א.

צַיְחַאן

שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.

עַרִיש

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

ערן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות: חסן, אחמר ופרחי.

צ'אפיר

בנפת חגה היו ישובים רבים בהם חיו יהודים. לא ידוע אם חיו יהודים בכפר הזה. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

פַרְע

הכפר נמצא באזור שבין צעדה לנגראן, הצפון הרחוק ביותר של תימן, היום בשטח השיפוט של סעודיה. בכל האזור הזה היו שבעה ישובים בהם חיו יהודים, וסמוך לעלייה חיו בכל האזור שלוש עשרה משפחות יהודיות בלבד.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר פרע שלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סעיד עואוי ארבע ריאל, סלימאן עואוי ארבע ריאל וסאלם סלוס ארבע ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת: גבר אחד, אשה אחת ושלוש בנות, סה"כ חמש נפשות.

צ'ברה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: מליחי, חדאד, מנצור, חסן, אברהם, נסים, ועוד.

צֵירַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: והב, אלבגל, יעקוב, ועוד.

עַרוּס

הכפר סמוך לעיירה שבאם, כשלושים ק"מ מצפון מערב לצנעא.

הידיעות הקדומות שבידי הן משנת תי"ז-1657. בשנה זו נכתב כתב יד של מדרש הגדול, ובו 168 דפים. את החלק השלישי העתיק הסופר ר' יהודה בירב יוסף הלוי פקעה. אחרי הקולופון רשימת בעלים משנת "אתתקס"ח לשטארי (תי"ז-1657) במאתא אלערוס".

יהודי ערוס סבלו מגלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), ואף סולקו מבתיהם ויצאו לגולה, כפי שמוזכר בקינות על הגלות.

בשנת תרל"ד-1874 בערך חי בכפר החכם מרי יחיא בן יוסף כהן, אשר כתב פירושים לקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ. בנוי בצורת שו"ת, ומכונה גן החיים.

Pages

Subscribe to All