אִבְּכִּי עֲלַא מַן כַ´אף עַקְלִהּ וֲלַא עֲלַא מַן מַאתּ
תבכה על מי שנתמעטה דעתו ולא על מי שמת

בֲּכַּוּ מִן כּוּל עֵין
כל עין ביכתה אותו (על צערו או על אובדנו)

יְבַּכַּוּ אַלְחֲגַּר
יגרמו לאבנים לבכות

יְבַּכַּוּ טְיוּר אַלְסֲּמַא
מראיהם יבכה אפילו את עוף השמיים

לַא תִּבְּכִּי עֲלַא מַאן מַאתּ אִלַּא עֲלַא מַאן כַ´לַּף אַלְנֲּצֲלאתּ
אל תבכה על מי שמת אלא על מי שהגיע לנפולת החיים

מְבַּכְּיַאתִּי וֲלַא מְצַ´אחְכַּאתִּי
(אני מעדיף) את אלה שגורמים לי לבכות (לטובתי) ולא את אלה הצוחקים לי (לרעתי)
 
מַן קָאמִהּ יֲדֵּיהּ פֲ´לַא בֲּוַאכִּי עֲלֵיהּ
מי שגרמו ידיו אין לבכותו

תְּבַּכְּבַּךּ
התבכיין
אדם הנוהג להתאונן תוך כדי בכי על מנת לעורר רחמים.