שר שלום בן ידידיה בן שר שלום

דיין, שופט ושליח הגאונים, צנעא, מאה י'-י"א

מרי שר שלום בן ידידיה בן שר שלום היה שופט ונציג גאוני ישיבות בבל בעיר הבירה צנעא. הוא היה מאותם אישים, אשר ריכזו את כל תרומות יהודי תימן מכל האזורים הקרובים והרחוקים ביותר, והעבירם בצורה מרוכזת לישיבות בבל.

חי בצנעא במאה העשירית או הי"א עפ"י הערכה. לא ידוע שנות פעילותו המדויקות. ידוע מתוך מסמכי הגניזה הקהירית, אשר פרסם חוקר הגניזה שלמה גויטיין.

להלן קטעים מהמסמכים:

"הנה העתדנוך שליחנו ומנינוך לחדש חק ישיבתנו מבני מקומך ואלחביל, ואנו שואלים ממך שתזדרז ותתחזק ותיה לבן חיל... (ותדבר) אל העם להתנדב וירוח לישיבתנו כי אנו וחכמינו... והתנאים והתלמידים הוגים תמיד במשנה ובתלמוד... וגם בעזר קהלך שמ(רם) צורם אתהם אתם משתתפים בשכר מצ(ותם) וזכיותיהם... וכבר צוינו וכתבו כתב אל אנשי בית אלצאויל ואלחביל... קרא אותו בקהילות למען יעשו לפיהו וכל אשר ינדביהו תשלמו ליד מ'(ר) (ידי)דיה אלוף שמרו צורו אשר בצנעא, או תתנהו לידי מ'(ר) שר שלום ומ(ר) חיים בנו ישמרם קונם כי הם שופטינו ושליחנו בכל ארץ ימן וימאמה".

בהמשך המכתב מבטיח הגאון, כי המקבל יטול שכר גדול לכשיתקיים מה שנתבקש, ושמו יזכר ויכתב בישיבה "ובבתי נביאים וצדיקים שבבבל", כלומר, בקברות הנביאים יחזקאל, עזרא ודניאל. מוזכר במכתב "שנה אחר שנה אנחנו גרועי חק", משמע, שהתרומות היו קבועות וסדירות מתימן לישיבות הגאונים שנים רבות.

שר שלום ואחיו חיים, בני ידידיה, מוזכרים במספר מכתבים שנמצאו בגניזה, ובאחת האגרות (מס' 6 אצל גויטיין) מוזכר שר שלום בן יצחק, שהוא כנראה אביו של ידידיה, וסבם של שר שלום וחיים בניו. ניתן להסיק על שלושה דורות של שופטים ושליחים בתימן, אשר שימשו נציגי ישיבות הגאונים בבבל.

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 22-25; משה צדוק, יהודי תימן, ע' 31.