עראקי, אהרן בן שלום

נשיא קהילה, צנעא, מאה י"ז-י"ח

ר' אהרן בן שלום עראקי נולד, להערכתי, בשנת תכ"ה - 1665 בערך, בהסתמך על העובדה, כי בנו ר' שלום, שאף הוא היה נשיא הקהילה, נולד בשנת תמ"ה (1685). לר' אהרן נולדו שני בנים נוספים יוסף ושמחה. מהרי"ץ כותב עליו:

"מה"ר שלום הכהן נ"ע הוליד את אדונינו מהר"ר אהרן הכהן, והוא היה שר ונגיד בבית המטבע ונגיד על עם ה'. הוא הוליד את ב' הכהנים כמהר"ר שלום הכהן יצ"ו אשר לו משפחת הבכורה ואחיו כה"ר יוסף נ"ע, וכאשר הופיע אור אדונינו כה"ר שלום יצ"ו גדל כבודו ונשא חן וחסד בעיני המלכים".

הוא היה ממונה על המטבע מטעם השלטון המוסלמי, ועפ"י דברי ר' חיים חבשוש חי בעיר ד'מאר ולא בצנעא, זאת בעקבות התמקמות השלטון המוסלמי בעיר ד'מאר. עושרו היה רב ומעמדו היה בכיר מאוד בקהילה, ושמש נגיד הקהילה לאחר גלות מוז"ע.

שמש בתפקידו נשיא הקהילה בשנים הקשות שלאחר גלות מוז"ע, החל משנת ת"ם (1680), כאשר חזרו רק חלק קטן מהיהודים שיצאו לגלות ורובם מתו. המצב הדתי התרופף מאוד, והתרופפה מאוד הנהגת הקהילה. ר' סעדיה צעדי מתאר את המצב הקשה בצנעא בספרו דופי הזמן, מצב קשה ביותר מבחינה דתית שלא אפיין את יהודי צנעא. עפ"י תיאורו, המצב הדתי הקשה ביותר שהיה אי פעם בצנעא. הוא מתאר אירועים קשים בשנת תפ"ה (1725), כמו מכירת יין למוסלמים, אשה שיצאה לתרבות רעה, אזלת ידם של הנשיא וחברי בית הדין, שאף התקשו לפעול.

הוא היה גדול בתורה, ומהרי"ץ כותב, כי סבו הדיין מרי צאלח תיקן את תקנת בית הכוסות "בהסכמת ראש הגולה מהר"ר אהרן בן כה"ר שלום עראקי נ"ע וחכמי דורו".

נפטר בצנעא בשנת תפ"ז (1727), ויש המעריכים כי נפטר בשנת תצ"ג (1733).

בבי': יחיאל נחשון, דיוקנאות, ע' 153-150 (ושם הפניות נוספות); גברא, מהרי"ץ, ע' 118.