חדאד, יעיש בן סעדיה

מרי יעיש בן סעדיה חדאד נולד בעיר מועיציריה בגבול סנואן וחוגריה בדרום תימן בשנת תקע"ו (1816) בערך. למד תורה אצל גדולי החכמים והמקובלים באזורו.

מצבו הכלכלי היה מצוין והיה עשיר גדול. עסק במסחר והיה נוסע לעיר הנמל עדן לקנות סחורות מיובאות. היה מקובל גדול וסיפורי קדושה רבים קשורים בשמו.

שימש בדיינות עם מרי שלמה טביב - ראב"ד, ומרי יעיש קרין. הוא היה אחד מרבותיו של מרי חיים סנואני, שבדור העלייה לארץ, נחשב גדול החכמים והמקובלים בדרום תימן. היה ידידו הקרוב של מרי יעיש קרין. כינויו היה "בן עזאי" וכינויו של מרי יעיש קרין "בן זומא".

הוא כתב פירוש לתורה @44"פירות האילן"@55 או @44"נווה חכמה"@55 עפ"י הקבלה, הגמטריה והסוד. החל בכתיבה בחודש כסליו תרי"ב (1851). את החיבור ערך וסידר תלמידו אשר קיבל ממנו קונטרסים של החיבור. בידינו נותרו פרשיות בראשית-נח (ע"ב דפים), וחומש דברים (כ-ק"ל דפים).

בהקדמה כתוב:

"כאשר סייעוני מן השמים להיות לי לשם מאחר שעברו חצי ימי ולא זכיתי לבן, נתתי אל לבי להיות זה לי לשם טוב מבנים ובנות".

א"כ, עד חצי ימיו (גיל 30-40) בשנת תרי"ב (1851) לא זכה לבנים.

כתב חיבור שני בשם @44"מאיר עיניים"@55, כך כתוב בשולי ההקדמה "ואני הצעיר סעדיא חדד פ' בספרי מאיר עיניים". יתכן ומדובר בבנו.

מקורותיו קבליים: זוהר, רכב אלהים לר"י ונה, חמדת ימים לר"ש שבזי, מדרשים, פרקי רבי אליעזר, נחל קדומים לחיד"א ועוד.

השם השני לספרו נווה חכמה הוא גמטריה של שם החיבור, בצירוף מספר האותיות העולה לסעיד אביו.

נפטר בעירו, כנראה, לקראת סוף המאה הי"ט.