הכל

ר' סעדיה בן שלמה עוזירי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר חמדה שבמרכז תימן בשנת שנ"ב (1592).

הוא חתום ראשון על "שטר פשרה... הסמוכין שבארץ ישראל" בשנה זו, ואחריו חתום ר' יעקב בן שלמה. השטר נכתב לדוד בן עואץ.

יתכן ושימשו דיינים בקהילה.

מרי שלום עוזרי היה חכם במרכז תימן ואולי אף בצנעא באמצע המאה הי"ט כנראה.

הוא מוזכר בספר חפץ דוד שחבר מרי דוד בן שלום גמליאל, ובהערותיו לשירי הדיואן. שם הוא כותב: "שלום עוזרי נר"ו (נטריה, רחמנא ופרקיה)".

משמע, שהיה בחיים בזמן כתיבת הספר. לא ידוע מתי במדויק כתב מרי דוד את ספרו, והתאריכים המוזכרים בספר הם תקפ"ד - תרל"ז (1824-1877), ולכן אני מעריך, כי מרי שלום עוזרי חי באמצע המאה הי"ט.

ר' שלום בן יוסף עוזרי חי בעיר סדה שבדרום תימן במאה הי"ט. הוא מוזכר באחד מכתבי היד, כי תרם את ספר שתילי זתים, וכן שלושים ושנים ספרים נוספים לבית הכנסת בישוב. כמות של ל"ב ספרים הוא עצומה בתימן ויקרה במיוחד, והדבר מצביע על מצבו הכלכלי הטוב כנראה, וכן על חסידותו וצדיקותו. קשה לדעת האם תרם את הספרים או אף העתיקם.

הספר שתילי זתים הוא פירוש שחיבר מרי דוד משרקי לשו"ע טור או"ח, והסופר העתיק עפ"י המהדורה השנייה המפורסמת, בה הושמטו הגהות הרמ"א החולקות על דברי השו"ע. בכה"י גם חיבורו הנוסף של ר"ד משרקי שו"ת רביד וזהב.

הקדמת הספר לשתילי זתים נמצאת לאחר סימן רמ"א, ולא בתחילת החיבור.

מרי שלום בן משה עוזרי היה, כנראה, דיין ומנהיג בישוב אעבאר צ'אפדה בשנת תצ"ג (1733). הוא חתום על מכירת תאג', שהעתיק הסופר המפורסם ר' דוד בן בניה בצנעא בשנת רמ"ה (1485).

התאג' נמכר מספר פעמים, וביום ראשון ו' ניסן תצ"ג (1733), הוא נקנה ע"י ר' משה בן יחיא בן סעיד בן שוכר פקעה. חתומים עפ"י סדר זה: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי עודד בן סעדיה ומרי שלמה בן סעדיה לוי.

בבי': תאג' משפחת חבשוש, סימנו בירושלים SP59.