שיתם, חסן בן סעדיה
מרי חסן בן סעדיה בן חסן שיתם היה אולי דיין במחצית השנייה של המאה הי"ג. לא ידוע מקומו.
בכתב יד בו הועתקו הלכות הרמב"ם, אשר נכתב בחודש סיון שנת אתר"י לשטרות (נ"ט - 1299), ע"י הסופר ר' סעדיה בן חסן שיתם,
כתוב בקולופון:
"נשלם... סיון שנת אתר"י לשטרות, אנא סעדיה הידוע שיתם בן חסן בן סעיד בן חסן הדיין ליחיא בן סעיד, ויתקיים עליו הכ' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה".
קשה לדעת לאיזו מילה מתייחסת המילה "הדיין", לחסן או לסעדיה.
מ"מ, הסופר אן אביו ר' חסן או סבו ר' סעדיה או אבי סבו ר' חסן היה דיין. אם אביו היה הדיין, יש להפחית את דורו של אביו מזמנו של בנו הסופר ר' סעדיה, ויש להעריך, כי חי ופעל במחצית השנייה של המאה הי"ג. ואם מדובר באבי סבו יש להפחית כתשעים שנה קודם לכן, דהיינו, מרי חסן הראשון אשר היה דיין בתחילת המאה הי"ג, ונולד, כנראה, בסוף המאה הי"ב (ע"ע הבא).