עזאני, סעדיה

מרי סעדיה עזאני חי, להערכתי, במאה הי"ח במחוז אנס או רדאע. שמו ידוע לנו מתוך החיבור לתורה בשם @44אבקת רוכל@55 - שהוא לקוטים לתורה בדרך הפרד"ס. במספר כתבי יד החיבור מיוחס אליו, אך יהודה רצהבי טוען, כי את החיבור כתב מרי שמריה בן חלפון יאפעי. התאריך הקדום ביותר, הידוע לי, המייחס את החיבור למרי סעדיה עזאני הוא משנת תקע"ב (1812). כה"י זה הוא תאג' עם לקוטי פרשנים בשולי הדפים. ר' משה בן יוסף הלוי מצנעא, העתיק את התאג' מקרא, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. את לקוטי המפרשים חיבר והעתיק ר' יחיא בן אברהם סיאני. שניהם שיתפו פעולה. תאג' זה הוקדש לבית הכנסת של מהרי"ץ בצנעא. התאג' יצא במהדורת צילום ע"י יוסף חסיד בירושלים תשל"א. בסוף כרך ב' בראשית-שמות מועתק קובץ בן צ"ט עמודים גדולים.

בכותרת כתוב:

"אתחיל לכתוב ליקוטים על התורה בעזרת אל איום ונורא, וזה הספר נקרא אבקת רוכל על שם שהוא מלוקט מכמה ספרים".

כלומר, המעתיקים העתיקו את החיבור מבלי ליחסו למרי סעדיה עזאני, ואף בקולופון של שני המעתיקים בסוף חומש דברים אין הוא מוזכר.

שמו מוזכר בשער הספר המודפס ע"י יוסף חסיד. שמעון גרידי כתב בהקדמה לספר:

"נוסף לספר זה רצה המו"ל לזכות את הרבים צירף בסופו עוד כ"י יקר בשם אבקת רוכל, והוא טעמים לתורה בדרך הפרד"ס שחברו ר' סעיד אלעזאני מערי אנס, וזמנו כזמן כתיבת ה"פרשה" (תקע"ב - 1812 בערך)".

בכתב יד נוסף (כת"י ירושלים) הועתק הספר אבקת רוכל בשנת תרצ"ה (1885) - "ספר אבקת רוכל כלול מכל הענינים וגם בפרד"ס)", ובדף 87א' כתובה שנת תרמ"ה. בכה"י קס"ב דפים.

כנראה, שאין הוא ר' סעיד בן צאלח סעיד בן דאוד אלעזאני, אשר העתיק לכבודו ר' עואץ סאלם סידור לחגים במאה י"ט (כת"י בר אילן).