נדאף, אברהם בן חיים*

חכם ומגדולי הפעילים, צנעא - ירושלים, מאה י"ט-כ'

מרי אברהם בן חיים נדאף נולד בקרית אלקאבל שליד צנעא בחודש סיון תרכ"ו (1866). למד תורה אצל סבו מרי יחיא בדיחי, ראש הישיבה הכללית בצנעא, ואצל מרי חיים קורח. כבר בצעירותו ניכרה חכמתו וחריפותו, ובגיל י"ד שנים עמד בראש קבוצת תלמידים שעסקו בלימוד ש"ס ופוסקים, והחל בכתיבת תשובות וחידושים בהלכה.

היה צורף במקצועו. בשנת תרנ"א (1891) עלה לארץ והתיישב בירושלים. שימש ראש ועד הקהילה התימנית, ראש ישיבת "תורת משה" בירושלים, ודיין בבי"ד של הקהילה בראשות מרי שלום הלוי אלשיך. הוא היה מגדולי פעילי הציבור. את אירגון הקהילה החל בשנת תרנ"א (1891) יחד עם מרי שלום אלשיך. פעל רבות למען הקמת מוסדות ציבור לקהילה התימנית בירושלים, ויצא לחו"ל לגייס כספים.

בשנת תרנ"ה (1895) יצא למצרים ולתימן, וערך מגבית למען הישיבות ותלמודי התורה של הקהילה. בשנת תר"ס (1900) יצא שוב לתימן בשליחות משותפת של הקהילות התימנית והספרדית. בשנת תרס"ג (1903) ייצג את קהילת ירושלים בכנסיה הראשונה של יהודי א"י, שהתכנסה בזכרון יעקב ביוזמת מנחם אוסישקין. בשנה זו פרצה מחלוקת בין הקהילה התימנית בירושלים לבין הכולל הספרדי, והוא עמד בראש הלוחמים למען פרישה מהספרדים. הוא יצא בהיחבא לקושטא שבטורקיה כדי לקבל אישור לקהילה כגוף עצמאי. בשנת תרס"ח (1908) יצא שוב לקושטא בשליחות יהודי צנעא, כדי להקל על מס הגולגולת שהטיל הצבא הטורקי על יהודי צנעא. לאחר מלחמת העולם הראשונה פרש מן הפעילות הציבורית, והתמסר לכתיבת חידושים בתורה ובמחקר.

הקים קבוצה בשנת תרס"ד (1904) כדי לרכוש קרקע להתיישבות יהודי תימן ליד יריחו, אך ניסיונם לא הצליח.

הוא חתום על תקנות נישואין בירושלים ביום שני, י"ב במנחם אב תרע"ד (1914). חתומים עפ"י הסדר: "ראש ועד רוחני" מרי שלום יוסף אלשיך, ראב"ד מרי שלום בן יוסף עראקי, ו"ראש ועד גשמי" מרי אברהם חיים נדאף. עסק רבות בכתיבת חיבורים, בהעתקת ספרים ובהוצאה לאור של ספרים תימניים. העתיק את פירוש רש"י לקהלת מתוך כתב היד, שעפ"י עדותו נעתק בעיר גבלה שש מאות שנה קודם לכן, העתיק את תשובות "חן טוב" שחיבר סבו, מרי יחיא בדיחי בשנת תר"ן (1890), במימון ר' יוסף בן יחיא תאם: "נשלם יום ו' ז' לחודש טבת... ע"י קל וצעיר אברהם בן חיים שלם אלנדאף".

הוא חיבר מספר ספרים:

א) @44ענף חיים@55 - חידושים והערות לסידור עץ חיים שחיבר מהרי"ץ.

ב) @44פתחון טוב@55 - דרשות וחידושים לתורה.

ג) @44זכרוני אי"ש@55 - שבעים שאלות ותשובות.

ד) @44שרידי תימן@55 - רשימה ביבליוגרפית של ע"ט חיבורים תימניים, ובה פרסם לראשונה תשע סליחות שחיבר ר"ש שבזי (נדפס בירושלים תרפ"ח, ובמהדורת צילום בזכור לאברהם, ירושלים תשנ"ב).

ה) כתב @44הקדמה@55 וטיפל בהעתקת החיבור זרע יעקב, שחיבר מהרי"ץ בן יעקב בשנת תרמ"ט (1889) בהיותו בתימן.

ו) @44מבשר טוב@55 - קונטרס הכולל ליקוטים על ישוב א"י ומעלת מי שגר בה. כתב בשנת תרע"א (1911) כדי לעודד את העלייה לארץ בעקבות יציאת שליח העלייה יבניאל.

ז) @44הגהות והערות@55 לשו"ת פעולת צדיק למהרי"ץ וחיבורי סבו חן טוב ולחם תודה. את חידושיו פרסם גם בחוברות "תורה מציון" שהיו יוצאות לאור בתקופתו בירושלים.

זכויות רבות היו לו בהוצאה לאור של כתבי יד שימושיים ביותר לקהילה התימנית. בשנת תרנ"ד (1894) החלה קבוצה יחד עמו להוציא לאור את תכלאל עץ חיים שחיבר מהרי"ץ, תאג' וחומש עפ"י מסורת תימן, בתוספת הקונטרס חלק הדקדוק שחיבר מהרי"ץ, המשמר את מסורת תימן בנושאי המסורה לתנ"ך. בשליחויותיו הרבות בתימן הפיץ את הספרים שהודפסו בירושלים, ובכך סייע גם לקהילה בירושלים וגם ליהודים בתימן.

חלק גדול מרשימותיו וזכרונותיו פרסמו יהודה רצהבי, יהודה לוי נחום, וביניהם - י"ב דפים מזכרונותיו, ואת כתב המינוי לשד"ר מטעם הקהילה הספרדית.

בעשרים השנים האחרונות עבר לגור בת"א, שם נפטר בשנת ת"ש (1940).

בבי': רצהבי, בואי תימן, ע' 330-338; נצה דרויאן, באין מרבד קסמים, ע' 55, 63; רצהבי, תורתן, ע' פ"ה; רצהבי, במעגלות; איתמר כהן, אוצרות תימן, ע' 38; י"ל נחום, צוהר, ע' ק"פ; י"ל נחום, מצפונות, ע' 28, 201, 225; ניני; צוריאלי, ע' 18; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' קע"ט; כת"י חן טוב, מוסד הרב קוק 943-26427; כת"י רש"י לקהלת, לונדון 1014475-06.