חאצ'רי-חצרוני, מנחם בן שלום*
מרי מנחם בן שלום חאצ'רי-חצרוני נולד בעיר כוכבאן בשנת תר"ע (1910). משפחתו משפחת רבנים ומנהיגי העיר כוכבאן, וסבו, מרי שוכר חאצ'רי היה ראב"ד בעיר כוכבאן. למד תורה אצל חכמי העיר, והוסמך לרבנות ע"י הרב הראשי לתימן, מרי יחיא יצחק הלוי.
הוא היה מנהיג בקהילתו, ועסק בכל צרכי ציבור ובגמילות חסדים. הגיע למחנה העולים גאולה ליד עדן עם קהילתו, והוא שימש נציג מחוזות טוילה וכוכבאן במחנה, ונציג מטעם הסוכנות היהודית. הוא היה מחברי מועצת המחנה אשר מנו י"ז רבנים יחד עם מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן. הוא הושלך לכלא עם כל הרבנים, חברי מועצת המחנה, לאחר שהתנגדו למעשי מנהלת המחנה - איזבל בפיהם - לאחר שניסתה לשבור את רוח הצניעות והמסורת במחנה, והעלילה עליהם עלילות, ואף שלחה את הצבא הבריטי שישליכם לכלא.
בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ והתיישב בהוד השרון, והיה ממנהיגי הקהילה התימנית. עסק בהרבצת תורה, בפעילות צדקה ופעילות ציבורית. הוציא לאור את ספרו של סבו, מרי שוכר חאצ'רי. נפש יהודה וליקוטי אורות. בספר שילב מקצת מחידושים שחיבר.
לאחר שפרש לגמלאות ייסד "כולל" בהוד השרון, והיה דואג לאסוף את זקני המקום ללמוד תורה. נפטר בהוד השרון, כ"ב בכסליו תשנ"ז.