All

צאלח, יוסף בן יהודה - נכד מהרי"ץ

מרי יוסף בן מרי יהודה צאלח הוא נכד של מהרי"ץ. הוא חתום על אחת האגרות העוסקות בפולמוס הגדול שהיה בצנעא, בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים.

צאלח בן יחיא

מרי צאלח בן יחיא בן יוסף בן צאלח בן סעדיה נולד בצנעא בשנת תכ"ה (1665). למד תורה אצל הדיין מרי שלום צבטאני (1640-1715). בקונטרס חלק הדקדוק שכתב מהרי"ץ כתוב:

"וכבר ראיתי פסק ארוך ע"ז שנכתב ממהר"ר שלום צבטאני נ"ע בכת"י תלמידו מהר"ר צאלח זלה"ה בחתימת כמה זקנים ת"ח (פרשת נח פסוק ט' "ויהיו בני נח")".

מסתבר, כי רבו הנוסף הוא מרי משה קטיעי, ושניהם היו דיינים בראשות מרי זכריה בן יוסף הכהן.

צאלח, יוסף בן שלמה

ר' יוסף בן שלמה צאלח העתיק סידור בישוב כ'מר מצפון לצנעא בשנת תק"צ (1830).

הסידור כולל תפילות לר"ה ויו"כ, אשמורות ועוד. מנוקד בניקוד תחתון כמקובל בתקופה האחרונה. נכתב במימון האחים יחיא וג'מיל בני משה שעתאל.

בקולופון בסוף האשמורות דף 15 כתוב:

צאלח, יוסף בן מרי צאלח - אבי מהרי"ץ

מרי יוסף בן הדיין מרי צאלח נולד בצנעא בשנת תנ"ה (1695). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר בתקופה הקשה שלאחר גלות מוז"ע. הוא אביו של מהרי"ץ, גדול חכמי תימן במאות השנים האחרונות.

עפ"י מסמך, שפרסם מרי עמרם קורח, בניו הם: הבכור מרי יחיא - מהרי"ץ, אברהם, סעדיה, שלמה, יהודה, צלאח ודוד, וכי אלמנתו היא ג'זאל בת סעדיה קנבור. מהרי"ץ כותב באחד המקומות "ומפי א"א נע"ג שמעתי משם מו"ז מה"ר דוד אלקאפח אבי אמא", משמע, שסבו של מהרי"ץ הוא לא סעיד קנבור. ואולי אביו נשא שתי נשים.

צאלח, יוסף בן יחיא

מרי יוסף בן יחיא צאלח (לא מהרי"ץ) היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא ידוע לי מתוך הספדו על פטירת החכם באשי מרי יחיא קאפח בשנת תרצ"ב (1932). הספדו מוזכר בספר אגרת בוכים.

צאלח, יוסף בן הפרנס יחיא

מרי יוסף בן הפרנס ר' יחיא צאלח (ולא בן מהרי"ץ) נולד בצנעא בשנת תקנ"ט (1799). אביו, ר' יחיא, היה מפרנסי הקהילה היהודית בצנעא ונפטר בשנת תקצ"ד (1834). מרי יוסף לא עסק בצרכי ציבור כאביו אלא השקיע את זמנו בלימוד תורה. ידוע היה כעניו ואוהב שלום. מתלמידיו הבולטים הוא מרי יחיא קורח, אביו של הרב הראשי מרי עמרם קורח.

נפטר בצנעא בשנת תרל"ד (1874).

צאלח, יהודה בן מרי יחיא - בן מהרי"ץ,

מרי יהודה בן מרי יחיא צאלח-מהרי"ץ הוא בנו השני של מהרי"ץ, ונולד, להערכתי, בצנעא בין שנת תקט"ו- תק"כ (1755-1760). הערכה זו מבוססת על העובדה, כי במכתבים ששלח לאברהם זכאי מהודו כדי שיסייע בידו להדפיס את ספריו, הוא מזכיר את שני בניו, יהודה ויוסף, כעומדים לשאת נשים. אחיו הבכור, מרי אברהם, שימש רב ראשי וראב"ד לאחר פטירת אביהם בשנת תרס"ה (1805).

צאלח, חיים בן שלמה

ר' חיים בן שלמה צאלח העתיק הגדה של פסח בא' בניסן תרנ"ה (1895), לא ידוע מקומו.

בכה"י ר"א דפים, הכוללים גם תפילה עפ"י הקבלה לפני הקידוש מספר חמדת ימים: רבש"ע אתה יודע כי בשר אנחנו, התוספת מא כ'בר ועוד. רשימת בעלים: סלימאן בן שכר טביב.

בקולופון כתוב:

"ספרא חלשא ומסכינא עפר רגלי החכמים חיים בן סלימאן צאלח יצ"ו, נשלמה באחד בניסן שנת תרנ"ה ליצירה".

צאלח בן יהודה

מרי צאלח בן יהודה היה מחכמי ומנהיגי הקהילה היהודית בעיר מנאכ'ה בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן.

העיר מנאכ'ה היא מן הערים המבוססות ביותר במאתיים השנים האחרונות, וממוקמת מדרום מערב לצנעא, בהרי חראז. ספיר כותב, כי היא עיר גדולה ובצורה ובה ארמון המלך. הקהילה היהודית מנתה מ"ה בתי אב וחיים מחוץ לחומות העיר. התפרנסו בכבוד ובביטחון ממסחר וממלאכה. היו שני בתי כנסת, האחת בנשיאות מרי צאלח יהודה, והשנייה בהנהגת מרי יחיא חמדי שהיה גדול העיר.

צאלח, יחיא בן יהודה (ברטי)

ר' יחיא בן יהודה צאלח נולד בעיר ברט שבצפון תימן בשנת תקי"ד (1754). הוא אינו ממשפחת מהרי"ץ, ולכן היו שכינוהו ברטי - ע"ש מקומו.

הוא היה הסוכן של ראשי הקונפידראציה של בכיל בצנעא, והיו לו קשרים טובים עם השלטון. הוא מונה לגזבר ההקדש בהתנדבות, שימש פרנס ועסק בצורכי ציבור באמונה, ייצג את הקהילה בפני השלטון, אסף את כספי המס וכדומה.

Pages

Subscribe to All