All

מרי יחיא בן מרי יחיא גרידי היה מחכמי הקהילה התימנית בתל אביב לפני הקמת המדינה. אביו, מרי יחיא בן סעיד גרידי היה הרב הראשי של העיר ד'מאר, אחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר בתימן. נולד בשנת ת"ר - 1840 ונפטר בשנת תר"צ - 1929, ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן ע' 73 - 74. לפי זה אני מעריך, כי בנו נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.

מרי חיים בן יחיא גראפי היה חכם בישוב גראף בתחילת המאה העשרים. הוא, כנראה, בן משפחה של מרי אברהם, עיין ערך קודם. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה גראף נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא, ליד העיר כ'מיר.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: גראפי, חלא, סניני, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם גראפי ומרי חיים בנו.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל ורבע, ואחיו: שלום ויוסף תרמו ריאל ורבע כל אחד.

מרי אברהם גראפי היה חכם בישוב גראף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה גראף נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא, ליד העיר כ'מיר.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: גראפי, חלא, סניני, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: בנו מרי חיים (עיין ערך הבא) ומרי חיים בן יחיא גראפי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל, ואף בניו: מרי חיים, אהרון ועמראן השתתפו בתרומה, אך לא מצוין הסכום.

מרי אברהם גיאת היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. נראה, כי אין מדובר במרי אברהם גיאת, אשר השתתף בויכוח ההלכתי הגדול שהיה בצנעא בסוף המאה הי"ח ותחילת המאה הי"ט, האם יש לברך בסעודות גדולות בכל שולחן או שאחד יברך לכולם. מרי אברהם חתם על אחת האגרות מהמאה הי"ט. לעומת זאת, בפנקס בית הדין מוזכר מרי אברהם בשנים תקכ"ה - תקכ"ט (1765- 1769).

ראשית, ביום חמישי כ"ט באייר בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי מרי אברהם חייב שלושה רבעי קרוש ליהודה חבארה, והוא ישלם זאת בתשלומים כאשר יקבל את שכרו מכתיבת ספר תורה.

בפנקס בית הדין כתוב: