All

מרי שלום אחמר היה חכם בישוב לכמת בהראן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר לכמת בהראן נמצא בנפת בני בהלול, מדרום מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: נדאף, שאקי, קשמה, אשול, צ'נין, אחמר, כ'ריף, לגאמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד דאוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: קשמה, יוסף ויחיא תרמו חצי ריאל.

מרי יחיא אלשיך היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', ד'הבאני, ג'ראמה, ערוסי, נהארי, אלשיך, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ', מרי שלמה נהארי, מרי שלום קהלאני ומרי אהרון גראמה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בתו ג'נא תרמה ריאל אחד.

ר' יחיא בן סעדיה אסיך' העתיק בשנת תר"ץ - 1930 הלכות שחיטה בערבית. לא ידוע מקומו, וכיון שכתב היד הובא לארץ מצנעא, יש להעריך, כי נכתב במרכז תימן. כתה"י נמצא בתוך קובץ של חיבורים העוסקים בהלכות שחיטה: מקור חיים ופסק הלכה בנושא טרפיות שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה.

בכתב היד תשעה דפים, וכתובים בערבית יהודית. הכתיבה הסתיימה ביום שלישי כ"ה באלול תר"ץ - 1930. נכתב במימון אברהם בן סעיד עפגין*.

בקולופון כתוב:

מרי עואץ' אשתר היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן מדרום לצנעא, ומצפון לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, סעדי, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, אשתר ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלום חנש ובנו סעיד, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם, מרי שלום יחיא ובנו מרי נסים, מרי יחיא קרואני, מרי יוסף חכימה, מרי חיים קאפח, מרי משה יחיא, מרי נסים סאלם ומרי אהרון יוסף.